פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קיב ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו[עריכה]
פוסקין לבת מזונות וכסותא ומדור מנכסי אביה, כדרך שפוסקין לאלמנה (משנה כתובות נב,ב). ומוכרין למזון הבנות וכסותן בלא הכרזה, כדרך שמוכרין למזון האלמנה וכסותה (פז,א); אלא שהאשה פוסקין לה לפי כבודה וכבוד בעלה, ולבת פוסקין לה דבר המספיק לה בלבדב (ירושלמי,רמב"ם). ואין הבנות נשבעותג (סט,א).
א. כסות: הב"י ציין שהמקור לכך שפוסקים לה גם כסות הוא בירושלמי והובא ברי"ף וברמב"ם. ולכאורה מפורש כן גם בבבלי דף סח,א "אידי ואידי בפרנסת עצמה ולא קשיא הא באכילה ובשתיה והא בלבושא וכיסויא", וכן הגר"א ציין למקור זה.
ב. הפסיקה לבת: ירושלמי,רמב"ם,שו"ע: דבר המספיק לה בלבד, ולא לפי כבוד אביה כפי שפוסקים לאשה.
מרדכי,ש"ג,גר"א: לפי כבוד האב. הגר"א כותב שהבבלי חולק על הירושלמי, שכן נאמר בדף סח,א שנותנים לה לפי שומת נכסי האב. וכן הב"ש הביא דברי הרמב"ם והש"ג וכתב לעיין בש"ס שם, ונראה שכוונתו כגר"א להכריע כש"ג.
ג. שבועה: גמ',שו"ע: הבנות אינן נשבעות עבור המזונות.
ב"ש: התוס' בפ' השולח ביארו שאלמנה אינה נשבעת בגלל שנשבעת כבר לבסוף על כתובתה, וא"כ לכאורה בנות צריכות להישבע עבור המזונות אלא שבקטנות לא חיישינן לצררי. ולפי"ז משמע שנערה צריכה להישבע למזונות, ולפי התוס' בפ' הנושא אפילו בקטנות חוששים לצררי, וא"כ גם עליהן להישבע[1], אמנם לדעת הרמב"ם אף נערה אינה צריכה להישבע.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ לא הבנתי כיצד יתיישב עם גמרא מפורשת האומרת שאינן נשבעות.