פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קיב יא
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יא[עריכה]
מי שמת והניח בנים ובנות, יירשו הבנים כל הנכסים והם זנים אחיותיהם (משנה ב"ב קלט,ב) עד שיבגרו או עד שיתארסו (כתובות נב,ב). הגה: ואין מחייבים הבנים לצמצם במזונות, אלא אם ירצו יותירו במזונות. ומכל מקום אם רואים בית דין שהבנים מכלין הממון ואין משגיחין בישוב העולם, חייבים בית דין להשגיח בתיקון הבנות ולהפריש להן חלקן (רא"ש,טור). בד"א, כשהניח נכסים שאיפשר שיזונו מהם הבנים והבנותא כאחד עד שיבגרו הבנות, ואלו הם הנקראים נכסים מרובים. אבל אם אין בנכסים שהניח אלא פחות מזה, מוציאים מהם מזונות לבנות עד שיבגרו, ונותנים השאר לבנים. ואם אין שם אלא כדי מזון הבנות בלבד, נזונות מהם עד שיבגרו או עד שיתארסו, והבנים ישאלו על הפתחים (משנה ב"ב שם). הגה: וי"א דאסור לבנים למכור אפילו נכסים מרובים, אם לא שהוא לצורך פדיון שבוים וכיוצא בזה; אבל בנכסים מועטים, אפילו בכה"ג אסורב (מרדכי פרק מי שמת). ואם עברו ומכרו יתבאר לקמן סעיף י"ד.
א. מזונות: נ"י: נכלל בכך גם כסות ומדור אך לא הנדוניא.
תוס',ריב"ם: כסות ונדוניא אינן בכלל מזונות.
ב"ש: הביא שתי השיטות. וכתב שאמנם הרשב"ם כתב שאף הנדוניא בכלל מזונות, אך יתכן שכתב זאת דוקא לגבי המתחייב מזונות ולא לגבי נכסים מועטים.
ב. מכירה לפדיון שבויים: ב"ש – בנכסים מרובים ודאי מותר למכור את היתרה שמעבר למזון הבנות לכל צורך, אמנם למכור ולהותיר פחות מכדי מזונותיהן מותר רק לצורך גדול כפדיון שבויים, ולמ"ד שבנכסים מועטים אפילו מכירה בדיעבד אינה תקפה, יתכן שאפילו לצורך פדיון שבויים אסור לכתחילה להותיר פחות. התוס' שאלו למ"ד שבדיעבד תקף מה הנפק"מ בין מועטים למרובים, ותירצו שבמרובים מותר לכתחילה לצורך גדול, אך למ"ד שאפילו בדיעבד בטל אין צורך לחדש זאת. הד"מ כתב שלדעת הנ"י מותר למכור בנכסים מרובים לכל צורך, והב"ש כתב שגם לדעתו אסור, אלא שלדעתו א"א להכריח את היורשים להשליש הנכסים שמא ימכרום.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.