פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קיג ד

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קיג ד

סעיף ד[עריכה]

הניח בנות רבות, כל שתבא לינשא נותנין לה עישור הנכסים, ושל אחריה עישור מה ששיירה הראשונה, ושל אחריה עישור מה ששיירה שניה. ואם באו כלם לינשא כאחת, ראשונה נוטלת עישור, ושניה עישור מה ששיירה ראשונה, וכן אפילו הן עשר, וחוזרת וחולקות כל העישורים בשוה (כתובות סח,ב). הגה: אע"פ שעישור נכסים אינו נגבה עד שתבא הבת להנשא, מכל מקום משערים לפי מה שהניח בעת מותו^א (ר"ן). וכן אם אומדים אותו, אומדים אותו מיד שמת, ואינה נוטלת עד שתנשא (המ"מ פ' שני בשם הרשב"א ותשובת הרמב"ן סימן מ"ו).

א. זמן הנתינה: בשו"ת הרמב"ן הוכיח מהדין שבסעיפנו (שכ"א נוטלת עישור ממה ששיירה קודמתה) שהנתינה בפועל היא בשעה שנישאת, וכתב הרשב"א שמ"מ כשהולכים אחר אומד (ולא עישור), בי"ד אומדים את שיעור הפרנסה כבר בשעת מיתת האב, ומאז הנכסים משועבדים לה. כלומר, בין האומד ובין העישור נעשים ע"פ שעת מותו אלא שכשנותנים עישור אין צריך מיד לבצע את השומא בפועל, כיוון שהקרקעות ידועים ואף אם ימכרו יוכלו לטרוף מהם, ואילו כשנותנים מאומד צריך לאמוד מיד, כי יותר מאוחר לא יוכלו לשחזר את האומד של שעת מותו. וביארו הר"ן והב"י שכל זה לדעות ששמים עישור רק מקרקעות אך לדעות ששמים עישור גם מהמטלטלין (וכן ההלכה לדברי השו"ע בסע' ג שהיום אף גובים ממטלטלין) בכל מקרה צריך לשום מיד^[1].

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]