פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קיג ו

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קיג ו

סעיף ו[עריכה]

מי שמת והניח אלמנה ובת, אין הבת נוטלת עישור נכסים, מפני מזונות האלמנה. ואפילו מתה הבת אחר שנשאת, אין הבעל יורש פרנסה הראויה להנתן לה, שהרי כולן בחזקת האלמנה שתהא ניזונית מהן (רמב"ם). (וכן פרנסת בנות קודמת לכתובת בנין דכרין) (הר"ן פ' מציאת האשה).

מזונות אלמנה ופרנסת הבנות: הטעם שמזונות אלמנה קודמים הוא שהם מתנאי כתובה ולכן החוב מוטל על האב ואילו חוב הפרנסה מוטל על הבנים. מטעם זה כתב הח"מ שגם מזונות הבנות קודמים לפרנסה, ולכן יכולה בת קטנה לעכב שלא תיקח הגדולה פרנסה אא"כ משיירת כדי מזונות עד שכל הבנות יבגרו. הב"ש כתב לגבי מזונות האלמנה, שהבנים רשאים לפרוע כתובתה ולסלקה ממזונות כדי שיוותרו נכסים לפרנסת הבנות, כמו שרשאים לעשות כשיש בע"ח ורוצים להותיר עבורו נכסים, כמבואר בסי' קב.

סדר הקדימויות – ב"ש^[1]:

1. כתובה. 2. מזונות האלמנה והבת. 3. פרנסת הבנות. 4. כתובת בנין דכרין. 5. שטר חצי זכר.

הב"ש מבאר שהטעם שפרנסת הבנות קודמת לשח"ז אע"פ שגם הוא חוב המוטל על האב משום שנתן בידם את הברירה לתת לה כיורש, ולכן דינה כיורש.

לגבי מזונות האלמנה והבת, לדעת הרמב"ם בכל מקרה מזונות האלמנה קודמים לבת, ואילו לדעת הרא"ש במקרה שיש גם בן וגם בת מזונות האלמנה קודמים, אך כשיש רק בת מזונותיה קודמים לאלמנה. השו"ע בסי' צג,ד סתם כרמב"ם וי"א כרא"ש.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]