פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קיד ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו[עריכה]
נתגרשה בתוך הזמן שקבל לזון את הבת, נותן לה במקום שתהיה אמה (משנה כתובות קא,ב) מזונות משלם (רשב"א,רא"ש) כמי שזן את אשתו ע"י שליש, ואינו חייב ליתן לה לפי כבודו ולא לפי כבודה (רמ"ה). ויש חולקים וסוברים דצריך לתת לה כאחד מבני ביתו (טור בשם הרא"ש) וכן נ"ל. ואם מאכילה על שלחנו, ניזונת עמו כאחד מאוכלי שלחנו (ב"י ברא"ש). ובין כך ובין כך אינו חייב ברפואתה (ירושלמי,רא"ש).
התגרשה: רמ"ה: נותן לביתה כמי שזן אשתו ע"י שליש, ואינו נותן לפי כבודו וכבודה.
רא"ש: נותן לביתה כאחד מבני ביתו. הרא"ש דחה דברי הרמ"ה ונימק שמסתמא דעתו שתתפרנס כאחד מבני ביתו ולא יתנה לרע שיהו הם אוכלים בשר ושותים יין והיא אוכלת זרעונים ושותה מים.
שו"ע,ב"ח,ח"מ: כמי שזן אשתו ע"י שליש, ואם זנה על שולחנו נותן לה כאחד מבני ביתו, ולא נחלקו אלא הרא"ש עוסק בניזונת על שולחנו ואילו הרמ"ה עסק באינה על שולחנו. ותמה הב"י מדוע הרא"ש דחה דברי הרמ"ה הרי לא עסקו באותו מקרה.
רמ"א,ב"ש: כרא"ש שזנה כאחד מבני ביתו, ונחלקו בין בניזונת על שולחנו בין באינה על שולחנו. הח"מ הקשה מדוע תהיה כח הבת יותר מהאם שאם משרה אותה ע"י שליש יש קיצבה למזונות. הב"ש דחה שדוקא באשה עניה נתנו קיצבה, אך בעשירה חייב לה לפי עושרו אף כשמשרה אותה ע"י שליש, והרא"ש סובר שה"ה בבת.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.