פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קיד יא
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יא[עריכה]
כתב לה: אזון את בתך כל זמן שאת עמי, ומתה האם, אינו חייב עוד לזונה (משנה כתובות קא,ב). וכן אם נתגרשה, אפילו חזר ונשאהא (רא"ש).
א. חזר ונשאה: ירושלמי,רשב"א,רא"ש,ר"ן,שו"ע: פטור אפילו אם חזר ונשאה, כמו בקטן שהוסיף אביו על כתובת אשתו ושוב בא עליה לאחר שהגדיל, שיש לה רק מנה ולא תוספת, כיוון שאע"פ שמחזירה על דעת כתובתה הראשונה מ"מ אינו מחזירה על תנאים הראשונים. ולדעת ר' יהודה המחייב בקטן אף תוספת, אכן יהיה חייב אצלנו במזונות הבת. הרשב"א הביא לכך ראיה גם מב"ב סג,א מבן לוי שמכר שדה לישראל והתנה שמעשר ראשון יהיה שלו כל זמן שהשדה בידי הקונה, שאם מכרה וחזר וקנאה שוב אינו מחוייב לתת ללוי.
טור,ר"ן: רק בגלל שאמר "כל זמן שאת עימי" ומשמע מאלו הנישואין.
שו"ת רשב"א: לאו דוקא, אלא משום שכל המחזיר אינו מחזיר על דעת תנאים הראשונים. ובכל זאת בסי' צב,ח כתבו שו"ת הרשב"א והרמ"א שהמסלק עצמו מנכסי אשתו וגירשה וחזר ונשאה על דעת תנאי הראשון הוא מחזירה, וחילק שו"ת הרשב"א ששיור שאני.
ב"ש: מקשה על הטור והר"ן, כיצד הירושלמי משווה דין זה לקטן, הרי שם לא אמר "כל זמן שאת עימי", ומיישב שאין כוונתם שאמירה זו משמעותה לשלול בפירוש נישואין שניים אלא היא גורמת לכך שהתנאי יפסק ויבטל בשעת הגירושין, ואז דומה לקטן שהתנאי בטל (בקטן הוא בטל מעיקרא), ולדעתם, בניגוד לרשב"א[1], רק אם התנאי הראשון בטל שוב לא חל התנאי בנישואין השניים. הב"ש מביא בכך מחלוקת בין הריב"ש למהרי"ק, שלריב"ש רק אם התנאי בטל שוב אינו חל, ולכן פסק בש"ץ ששכרוהו הציבור על מנת שיהא פטור ממיסים ושוב שכרוהו מנהיגים אחרים, שהתנאי קיים ופטור ממיסים. ואילו המהרי"ק פסק לגבי שותפות שהמשיכה יותר מהזמן שקבעו, ששוב התנאים הראשונים אינם קיימים. ומ"מ מחלק הב"ש שגם לדעת המהרי"ק רק התנאים הצדדיים בטלים אך גוף העיסקא קיים, ולכן שניים שעשו עיסקא לזמן ואחר הזמן המשיך מי שהמעות בידו להתעסק בהם העיסקא קיימת, כפי שפסק הט"ז ביו"ד סי' קעז.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ למיטב הבנתי כוונת הב"ש לומר שהרשב"א חלוק על כך, ושבכך תלויה מחלוקת הריב"ש והמהרי"ק.