פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קיד יב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קיד יב

סעיף יב[עריכה]

כל המחייב עצמו מדעתו לזון שלא מתנאי בית דין, אינו חייב במלבוש אלא אם כן פירש: אזון ואפרנס (שו"ת רשב"א). הגה: ואם כתב לאחד, אם ישא בת פלוני ליתן לו סך מה לצורך פרנסת מזונות, חייב ליתן לו אע"פ שמתה הבת, דהרי לא קצב לו זמן המזונות אלא קצב לו סך למזונות ואלו היה רוצה ליקח ממנו הסך ביחד היה חייב ליתן לוא. אך אם כתב לו ולאשתו, אינו יורש חלק אשתו (תשובת הרשב"א סי' תתק"ע).

א. היה חייב ליתן לו: ח"מ – משמע שחייב רק אם כבר הגיע זמן הפירעון קודם שמתה, אך מדברי הרשב"א מבואר שה"ה כשקבע לו כמה מועדים לפירעון ועדיין לא עברו כולם, ולכן צריך לבאר דברי הרמ"א, שאילו היו רוצים היו יכולים לקנות מזונות בכל הסכום בפעם אחת (מכספם), ואח"כ לקבל על כך את הכסף למפרע. והב"ש יישב כוונתו, שלולא קבעו זמנים היה חייב לתת לו מיד, ולכן גם אם קבעו זמנים מ"מ החיוב כבר חל, ורק מועד הפירעון טרם הגיע.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.