פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קיח ח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח[עריכה]
אם נתנה האשה לבעלה או לאחר שיזכה אחר מותה בחצי נדונייתא הראוים יורשיה לירש כפי תקנת טוליטולה, אינו כלום. אבל אם מחלה, מעכשיו, לבעלה כל שטרי חובות שיש לה עליו, מחילתה מחילהא (שו"ת רא"ש). הגה: ויש לילך בזה אחר לשון התקנה, דאם משמע שם דאינה יכולה למחול בלא היורשין, או שעל מנת כן נתן הנותן, אין בידה לשנות. ואם היא בעצמה נותנת הנדוניא, יכולה למחול לבעלה או להתנות ליתן לאחר כפי מה שתחפוץ, ובלבד שתעשה בפני עדים, ובלא זה זוכים היורשים מכח המנהג (כל זה תמצא מבואר בב"י בשם תשובת הרא"ש ורשב"ץ). במקום שיש תקנה שיורשי האשה יחלוקו עם הבעל כשמתה האשה תחלה, יפרעו תחלה כל החובות שהבעל חייב. ונאמן הבעל לומר כמה חייב, במגו דאי בעי היה כופר ואומר שלא הניח כל כך (תשובת הרא"ש כלל נ"ה).
א. מחילתה מחילה: בטור מבואר שמודבר במקרה שאינה יכולה לטעון נחת רוח עשיתי לבעלי. ובסי' צ,טז נחלקו בכך הראשונים. לדעת הרמב"ם, הרמב"ן והרשב"א אין מכירה ומחילה מועילים בנצ"ב אלא רק בכתובה ובתוספת, ולדעת הרא"ש מועיל ורק כאשר הבעל מוכר לאחר ונתרצתה לא מועיל, ולדעת הראב"ד מחילה מועילה ומכירה לא.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.