פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קלג א
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א[עריכה]
צריך שיהיו שני עדים כשרים בשעת מסירת הגט, (ושימסור לה הגט בפני שניהם ביחד) (ב"י). וכן צריך להחתים עליו עדים לכתחלה, אבל בדיעבד אם לא היו אלא עדי חתימה, ומסרו בינו לבינה, כשר. וכן אם היו עדי מסירה ולא היו בו עדי חתימה, כשר (רי"ף ורמב"ם ממשנה גיטין פו,א). וי"א שאם נודע שניתן לה בלא עדי מסירה, אע"פ שעדים חתומים בו, פסול. ומיהו כשרואין אותו חתום, תולין שבודאי נמסר בעדי מסירה (גאונים). הגה: וע"ל ריש סימן ק"ל דלוקחין כת אחת של עדים לחתימה ולמסירה, ולא שני כיתות.
רק עדי חתימה:
משנה גיטין פו,א: רבי אלעזר אומר: אע"פ שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים - כשר, וגובה מנכסים משועבדים, שאין העדים חותמים על הגט אלא מפני תיקון העולם. הלכה כר"א.
רי"ף,רמב"ם,ר"ן: לדעת ר"א צריך או עדי חתימה או עדי מסירה ולכתחילה עדי מסירה משום שהן העיקר. ור"ג תיקן שיהו גם עדי חתימה משום תיקון העולם, שמא ימותו עדי המסירה ולא תהיה בידה עדות.
רש"י,ר"ת,רא"ש,רז"ה,סמ"ג: חייבים לדעתו עדי מסירה, ולכן אם ידוע שלא היו עדי מסירה אינו גט, אלא שכאשר לא ידוע ורואים עדים חתומים בגט שבידה תולים שמסתמא נעשה בהכשר ונמסר בפני עדים.
גאונים: חייבים עדי מסירה, ואם ידוע שלא היו עדי מסירה הגט פסול אך אינו בטל.
שו"ע: סתם כרי"ף והרמב"ם וי"א כגאונים.
ב"ש: צ"ע למעשה אם פסול כגאונים או שבטל כרא"ש, ומ"מ אינו כשר כרמב"ם.
רק עדי מסירה – לדעת ר"א:
יש"ש[1]: לכתחילה צריך גם עדי חתימה. היש"ש כתב שאין לפרש שתקנת רבן גמליאל היא רק עיצה טובה אלא זוהי תקנה גמורה, ועוד שמאחר שנהגו כן כו"ע אין לך לעז יותר גדול מזה.
רש"י,תוס'[2],רשב"א,רא"ש,ב"ש קל,סק"א: זו רק עיצה טובה.
להלכה: רמב"ם,שו"ע – לכתחילה צריך גם עדי חתימה. לחוש לר"מ. הב"ש קל,סק"א מעיר שגם לשיטתו מעיקר הדין מספיק שיחתמו העדים בלי לפרש שמותיהן או עכ"פ בלי לפרש שמות אבותיהם, ועיצת ר"ג היא לפרש השמות כדי שיוכלו לקיים בקלות החתימות, אולם היום שנוהגים לקרוע הגט מיד לאחר נתינתו שוב אין צורך בעיצה זו.
צירוף בעדי מסירה:
סנהדרין ל,א: לעולם אין עדותן מצטרפת עד שיראו שניהם כאחד. רבי יהושע בן קרחה אומר: אפילו בזה אחר זה. הלכה כריב"ק. בדיני ממונות מצטרפת.
כתובות כג,ב: משנה: רשב"ג אומר משום רבי שמעון בן הסגן: מעלין לכהונה על פי עד אחד. גמרא כו,ב: במצטרפין לעדות קמיפלגי. גם באיסורים מצטרפים.
גיטין לג,ב: בעדי כתיבה, מי מצטרפי? הא אמר מר: אין עדותן מצטרפת עד שיראו שניהם כאחד! דלמא כר' יהושע בן קרחה סבירא ליה. עדי חתימה בגט מצטרפים.
תוספתא,רי"ף[3]: אם ראו עדים שנתייחד עימה אחר הגט, אחד שחרית ואחד ערבית אין מצטרפין.
ר"ן: דיני אישות דומים לנפשות ואין מצטרפים.
ב"ש: גם בדיני אישות מצטרפים כמו שמצאנו בעדי חתימה וה"ה לעדי מסירה ורק בנפשות לא מצטרפים, ובמקרה שבתוספתא אינם מצטרפים משום ששם החשש הוא שמא קידש אותה ולכך צריך עדי חלות ואם האיש והאשה לא רואים יחד שני עדים יתכן שאינם מתכוונים לקידושין. למעשה הכריע הב"ש שעכ"פ הגט לא בטל. הב"י בסי' יא הביא דברי הר"ן ואילו בחו"מ סי' ל כתב כב"ש ופסק שם שדוקא עדי יחוד לא מצטרפים אך עדי כיעור מצטרפים. הבית מאיר תמה על ראית הב"ש מעדי חתימה, שהרי בעדי מסירה יש חיסרון נוסף שמא מסר בפני כל אחד מהם גט אחר וא"כ לא ראו אותו מעשה, ודוחק להעמיד במקרה לא מצוי שידוע לעדים שזהו אותו גט. הפת"ש השיב שבגלל שמקרה זה אינו מצוי הכריע הב"ש למעשה שעכ"פ אינו בטל ולא פסק שכשר לגמרי.
גט בפני ע"א: ט"ז,ב"ש – לדעות בסי' מב,ב שיש לחשוש לקידושין שנעשו בפני ע"א ה"ה לגט. עיין בסיכום שם שהרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש והשו"ע פסקו שאין חוששים, והסמ"ג פסק שחוששים, והרמ"א הכריע להקל במקום דחק ועיגון. וכשאחד מהם מכחיש לכו"ע אין חוששים.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.