פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים ערה א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
No result
סעיף א | אין קורין ואין פולין[עריכה]
המשנה אומרת (יא.) שאסור לפלות בגדים (לבדוק את נקיותם) ולקרוא לאור הנר, שמא יטה את הנר כדי להגדיל את האור ונמצא מבעיר בשבת. רבה אומר בגמרא שאפילו אם הנר גבוה מאוד שאי אפשר להטותו אסור, כי לא פלוג רבנן.
☜ שו"ע: אסור לפלות בגדים ולקרוא בספר לאור הנר, אפילו בעיון בלי להוציא בפיו (הגהות אשר"י). ומטעם זה אסור לקרוא גם לאור נר שמאחורי עששית או קבוע בקיר (רבינו פרץ).
א. אסור לעשות כל דבר שצריך עיון לאור הנר, כמו לבדוק ציציות וכדומה[1] (משנ"ב).
ב. אם הנר נעול בעששית: יש מתירים כיוון שאין הדרך לנעלו והוי היכר ובזה לא גזרו. ויש אוסרים כי לא פלוג רבנן. והאליה רבה מתיר אם מסר את המפתח לאדם אחר. (ונראה שלזה נטה במשנ"ב).
ג. אדם שלא שייך שיטה מותר לו לקרוא לאור נר, (לכן אדם חשוב מותר (ט"ז)), לפי זה גידם או מי שקשור ולא יכול להטות מותר, ובזה לא אומרים לא פלוג (כי האדם הזה לא נאסר מעולם) (ביה"ל).
ד. אם נר שעווה דולק ליד נר שמן יש לאסור לכו"ע לקרוא לאורם. אבל נר שמן ונר פרפין מותר לקרוא לאורם (ביה"ל).
❖ נר שעוה[עריכה]
◄ מלבושי יו"ט: גם בנר שעווה שייך חשש הטייה.
☜ כך פוסק הגר"א.
◄ הגהות אשר"י: ספק אם מותר.
◄ בית יוסף: אסור כיוון יש חשש שמא ימחוט ויחתוך ראש הפתילה[2].
☜ כך פוסק שו"ע.
◄ רש"ל: אפשר להקל כיוון שהחשש הוא רק שמא ימחוט (יכבה) והוי רק איסור דרבנן (משאלצ"ג).
◄ מגן אברהם: יש להחמיר אם לא לצורך, כיוון שיש אומרים שגם כיבוי הוי מלאכה מהתורה [ועוד שיש שחלקו וסברו שיש חשש הטיה גם בנר שעווה (כנאמר לעיל) (אליה רבה)].
⤶ בנר שאורו צלול ואין חשש שימחוט או שמא יטה מותר לכו"ע לקרוא לאורו[3]* (משנ"ב).
ג. נרות נפט: נהגו להקל לקרוא לאורם. וכיוון שאין זה דבר פשוט להתיר[4], יכתוב ליד הנר: 'שבת היום ואסור להדליק' ואז יוצא ידי כל החששות. במסגרת השולחן הקל בזה כיוון שאין חשש שיבוא להטות או להגדיל את הפתילה כיוון שהנר מאיר יפה, וגם בסופו אין חשש שמא יגדיל את הפתילה כי אין בזה תועלת. ואפשר להקל בזה יותר אם זה בלימוד תורה, וכן בציבור בבית הכנסת (שלדעת האור זרוע הדבר מותר), והיותר טוב לכתוב, כנ"ל (ביה"ל).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ובדבר שמצריך עיון מועט הסתפק בביה"ל האם מותר או אסור. כף החיים (ג) החמיר בזה, והבן איש חי (פרשת נח, כא) הקל.
- ↑ וקשיא לי, מדוע לא אסר מטעם לא פלוג שבגללו אסרנו גם נרות שאי אפשר להטותם?!
- ↑ * בנרות שעווה של ימינו נחלקו האחרונים: בהליכות עולם (ג, עמוד מז) ובמנוחת אהבה (ג, כה, ח) התירו, ובאור לציון (יח, יח) אסר בשעווה והתיר פרפין. והחזו"א (עיין חוט שני ד, פפ"ד ס"ק ב) אסר גם בנרות שלנו (ואפילו בחשמל החמיר), וכן החמיר הרב קרליץ (שם).
- ↑ שהרי יש חשש שמא יטה. ואין לסמוך על הראב"ן שהתיר לקרוא לאור נר חלב משום שהוא מאוס, כיוון שהשו"ע פסק כדעת הרמב"ם שאסר לקרוא לאור נר של נפט בדבר שצריך עיון (וגם הראשונים שהקלו שם, היינו רק בדבר שאינו צריך עיון רב, ולא בקריאה ממש), ורוב הראשונים חלקו על הראב"ן בזה.