פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנה א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | הדלקת האש מערב שבת[עריכה]
המשנה אומרת (יט:) שמאחיזין את האש במדורת בית המוקד ובגבולין כדי שתאחז האש ברובן. רב מפרש שהכוונה שצריך שרוב כל עץ ועץ מהמדורה יבער בכניסת שבת, ושמואל מפרש שהכוונה שהעצים יבערו עד שלא יאמרו להביא עוד עצים כדי להניחם תחתם. רבי חייא מסייע לשמואל מברייתא שאומרת שהשיעור הוא עד שתהא השלהבת עולה מאליה ללא סיוע נוסף.
הברייתא אומרת (כא.) שמותר לעשות מדורה בשבת אפילו מדברים שאסור לעשות מהם פתילות לנרות שבת (והיינו כשהדליק אותם בהיתר מערב שבת (טור)). ומותר להנות ממנה, בין אם המדורה על הקרקע ובין אם היא על כלי.
רמב"ם: אם הדליק באיסור, אסור להנות מהאש שמא יבוא לחתות בה.
☜ טור ושו"ע: צריך שידליק מבעוד יום עד שתעלה האש מאליה ללא סיוע נוסף. ואם לא הובערה כך אסור להנות ממנה שמא יבוא לחתות. ומותר להנות ממדורה בין על הקרקע ובין על כלי, אפילו אם הודלקה מדברים שאסור לעשות מהם פתילה.
⤶ תנור בית החורף דינו כמדורה שצריך שידליקו מבעוד יום, אלא אם כן הוא טוח בטיט (משנ"ב).
לכתחילה אין להבעיר אש אפילו אם תעלה השלהבת מאליה, שמא ישארו אודים ויצטרך לכבותם על ידי גוי ואין זה נכון לכתחילה, אלא יגמור את הבעירה מבעוד יום (משנ"ב).
אסור להנות מהמדורה אפילו אם הובערה לגמרי בשבת עצמה, שכל שעבר על דברי חכמים אסור להנות עד מוצאי שבת (משנ"ב).
◄ ט"ז: אסור להשתמש סמוך מאוד למדורה שמא יבוא להזיז את האודים.
◄ אליה רבה ותוספת שבת: לא חששו לזה והתירו, ורק בדבר שצריך עיון רב יש לאסור שמא יבוא להטות (משנ"ב).
❖ עץ יחידי
נחלקו האמוראים האם המדליק עץ יחידי צריך רוב הקף העץ (מבחוץ) או רוב עובי העץ (מבפנים), ומסיק רב פפא להלכה שצריך רוב עוביו ורוב הקפו.
☜ כך פוסקים טור ושו"ע.