פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנז ג

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רנז ג

סעיף ג | דברים המוסיפים הבל ושאינם מוסיפים[עריכה]

המשנה מבארת (מז:) דברים המוסיפים הבל שאסור לטמון בהם כלל: גפת, זבל, מלח, סיד וחול, בין הם לחין בין הם יבשין. ותבן, זגין, מוכין (והוא הדין כל דבר רך) ועשבים בזמן שהן לחין אסורים אבל מותר כשהן יבשין.

עוד מונה המשנה את הדברים שמותר לטמון בהם (שאינם מוסיפים הבל): כסות, פירות, כנפי יונה, נעורת של פשתן ונסורת של חרשים.

הגמרא דנה האם הדברים שאסורים בהטמנה כשהם לחים, נאסרו כשהם לחים מחמת עצמם או אף בלחים מחמת דבר אחר. הגמרא מנסה לפשוט מדברי המשנה שאומרת שאין להטמין במוכין לחין, והרי איך אפשר למצוא מוכין לחין מחמת עצמן? ודאי שבמוכין לחין מחמת דבר אחר. הגמרא דוחה שמדובר במוכין שבאו מבין רגלי הבהמה שהם לחים תמיד.

◄ רי"ף, רש"י, רמב"ם (בפירוש המשנה) ורבינו ירוחם: להלכה נפסק שלחים מחמת עצמם אסורים. ואם כך לחים מחמת דבר אחר מותרים.

☜ כך פוסקים מלבושי יו"ט, אליה רבה, עטרת זקנים ותוספת שבת.

◄ רמב"ם וטור (לפי הדרכי משה והפרישה^[1]): לחים מחמת עצמם אסורים, וכל שכן שלחים מחמת דבר אחר אסורים.

☜ כך פוסקים שו"ע (כך משמע מסתימת לשונו (משנ"ב)) ומג"א.

❖ גפת[עריכה]

הגמרא מסתפקת האם 'גפת' שנאסרה במשנה עוסקת בגפת של זיתים אבל גפת של שומשום מותרת, או גם בגפת של שומשום. הגמרא מנסה לפשוט מדברי רבי זירא שאמר שאסור להניח קופה שטמונה בתוכה קדירה על גבי גפת של זיתים, הרי שגפת של זיתים אסורה. הגמרא דוחה שייתכן שלעניין הטמנה בתוך הגפת גם גפת שומשום נאסרה, אלא שלעניין הנחה על גבי הגפת רק זיתים נאסרו.

רמב"ם, ר"ן ורבינו ירוחם: אסור להטמין גם בגפת של שומשום (או מפני שיש חשש של איסור תורה בזה. או מפני שמשמע שכאשר הגמרא דחתה את הראיה היא דחתה בדווקא ולא בדרך דיחוי בעלמא).

☜ כך פוסק שו"ע.

1. אסור להניח קופה עם קדירה הטמונה בה על גפת זיתים, אבל על גפת שומשום מותר (גמרא).

❖ כסות ופירות לחים[עריכה]

רבי הושעיא שונה בברייתא שאסור לטמון בכסות לחה ובפירות לחים.

הראשונים מעירים שדבריו חולקים על המשנה שהתירה בכל מקרה להטמין בפירות וכסות.

◄ רבינו ירוחם: הרי"ף פסק שאסור לטמון בכסות לחה ובפירות לחים. ותימה מדוע פסק כך נגד פשט המשנה.

◄ שא"ר: מותר לטמון בכל כסות ופירות.

☜ כך משמע מדברי שו"ע.

❖ הטמנה באבנים ואפר חם[עריכה]

תוספות ומרדכי: מותר להטמין באבנים, משום שלא שכיח להטמין בהם ולא גזרו בזה חכמים.

☜ כך פוסק רמ"א.

⤶ היינו שלא היו מטמינים בהם כלל כי היו משברים את הקדירה או מקלקלים המאכל, אבל דברים שמטמינים בהם לפעמים, אסורים (משנ"ב).

1. רש"ל: מותר להטמין באפר חם שאינו מוסיף הבל, אלא אם כן מעורבים בו גחלים (וכך העתיקו האחרונים). והוא הדין שמותר להטמין בכל דבר שאינו מוסיף הבל אפילו אם הוא חם.

הערות שוליים[עריכה]