פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסג ה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רסג ה


סעיף ה | הברכה על הנר[עריכה]

י"א בטור: לא יברך על נר שבת.

רב עמרם גאון, תוספות, רא"ש, ר"ן, מרדכי, רמב"ם, סמ"ג, רבינו ירוחם, ר"ת (ע"פ הטור) וטור: יברך על הדלקת הנר 'להדליק נר של שבת'.

☜ כך פוסק שו"ע.

  1. יש אומרים: כשהאשה לא רוצה לקבל שבת מוקדם בהדלקת הנר (כי עשו חופה ואולי היא תצטרך לעשות עוד מלאכות אחרי ההדלקה), יכולה להדליק אותו קודם בלי ברכה, ואז כשחשכה תפרוס ידיה על הנרות ותברך או שתבקש מגוי שידליק אז (כיוון שזה ביה"ש ולא גזרו על זה לצורך מצווה).

האחרונים חלקו על עצות אלו[1], וייעצו שתדליק ותתנה שלא מקבלת בזה שבת (משנ"ב).

  1. אם מינתה שליח להדליק נרות יברך השליח ולא השולח (דרך החיים).

  2. תברך להדליק 'נר' הגם שמדליקה כמה נרות כי עיקר המצווה היא בנר אחד (משנ"ב).

  3. אם מסופקת אם ברכה, לא תברך דספק ברכות להקל, ומה גם שמסתמא ברכה כהרגל לשונה. ואם יודעת שלא ברכה, יכולה לברך כל עוד מותר להדליק את הנר (כי אפשר לסמוך על הי"א הנ"ל באות א) (ביה"ל).

נר ביו"ט

הגהות מימוניות ומרדכי: גם ביו"ט תברך 'להדליק נר של יו"ט'.

☜ כך פסק שו"ע.

א. אין צורך לברך שהחיינו בהדלקת הנר, ובמקום שנהגו כך, אין למחות בידם[2]* (משנ"ב).

נר ביום כיפור

מרדכי: ביו"כ (שחל בחול) לא צריך לברך.

רא"ש: גם ביו"כ יברך 'להדליק נר של יו"כ'.

☜ שו"ע מביא כאן את דעת המרדכי ובסימן תרי את דעת הרא"ש שסבר שיש לברך.

❖ סדר הברכה[עריכה]

מרדכי: מברכים ואז מדליקים.

דרכי משה: המנהג להדליק ואז לברך, וכדי שתהיה הברכה עובר לעשייתן, תניח ידיה על העיניים ותהנה מהנרות רק לאחר מכן.

☜ כך פוסק רמ"א[3].

⤶ כיוון שאם תברך לפני ההדלקה נמצא שקבלה שבת ולא תוכל עוד להדליק את הנר. אבל ביו"ט תברך קודם ההדלקה (ולדעת המג"א לא פלוג בזה). ואם היא מדליקה ומתנה שלא לקבל שבת או שהאיש מדליק (והוא לא צריך להתנות), לדעת דרך חיים תדליק ותברך כי לא פלוג, ולדעת רע"א והח"א תברך ותדליק[4].

הערות שוליים[עריכה]

  1. שהרי אי אפשר לברך על נרות דלוקים ועומדים. ומה עוד שאחרי שהגיע הלילה, איך תברך 'להדליק'? וגם על העצה שגוי ידליק, הרי אין שליחות לגוי, ואפילו אם ישראל חברו מדליק בשליחותו, לדעת הדרך חיים המדליק יברך ולא השולח!
  2. * הגר"א נבצנאל סובר שאם ברכה שהחיינו אין לה להתנות תנאי שלא מקבלת בכך את היו"ט (הערות ביצחק יקרא כאן) וכך כותב גם בשש"כ (מג, כג).
  3. ביבי"א ב, טז, כתב שמנהג בנות ספרד לברך ואז להדליק. ויש להעיר שלדעת הבא"ח (ש"ש, נח ,ח) והחיד"א (מחזיק ברכה רסג, ד) המנהג כדברי הרמ"א.
  4. בשש"כ כתב (פרק מג, ל) שגבר המדליק נרות, יברך ואז ידליק.