פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסו ז

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רסו ז


סעיף ז | הולכה פחות פחות מד' אמות[עריכה]

הגמרא אומרת (שם) שאם אין איתו גוי או בהמה או חש"ו, יוליך פחות פחות מד' אמות.

רי"ף, רא"ש, רמב"ם, רש"י וטור: כך הלכה (למרות שאפשר שאסור כי הגמרא אומרת שזה היה סוד שלא רצו לגלותו. הראשונים מבארים שרק במקום שיש אחד משאר האפשרויות אסור, אבל אם אין, הרי יש חשש שהאדם לא יעמיד עצמו על ממונו).

☜ וכן פוסק שו"ע.

  1. כשמגיע לביתו לא יכניס את החפץ כדרכו, שהרי נמצא מעביר מכרמלית או רה"ר לרה"י, ובזה לא מועיל פחות מד' אמות, לכן יכניסו כלאחר ידו (משנ"ב).

  2. הרוצים למול תינוק בשבת, לא יוליכו פחות פחות מד' אמות שהרי צריך להוציאו מרשות לרשות, אלא יבקשו מגוי (ט"ז), והמג"א אוסר גם בזה, כיוון שאפשר למולו בתוך הבית.

  3. עיין לקמן כיצד מעבירים ד' אמות (מה נחשב לעצירה לעניין זה).

דין מציאה

רמב"ם: מציאה מותרת פחות פחות מארבע אמות, אפילו אם לא באה לידו (כי אין בזה אוושא מילתא כמו נתינה לאחד מכל הנ"ל).

שא"ר: אסור במציאה שלא באה לידו.

☜ כך פוסק שו"ע.

⤶ אמנם אם שנים מוליכים יחד פחות מד' אמות מותר אפילו במציאה שמצא בשבת (ביה"ל).

❖ כיצד מעבירים פחות מארבע אמות[עריכה]

רבינו ירוחם, מר שר שלום: צריך לשבת בין ד' אמות לד' אמות, ואפילו שעומד בנתיים לא מועיל כי הכל הליכה אחת היא.

כלבו: עמידה לפוש נחשבת הפסקה, ועמידה לתיקון המשוי אינה נחשבת הפסקה.

דרכי משה: גם עמידה נחשבת הפסקה.

☜ משנ"ב: גם עמידה שנועדה כדי למנוע איסור נחשבת עמידה. ויש מחמירים לשבת ממש[1].

⤶ עדיף להוליך פחות מד' אמות על ידי שנים, שאז לא צריך לעמוד כלל כי כל אחד עושה מעשה חדש (משנ"ב). (ובזה מותר אף במציאה שמצא בשבת כנזכר לעיל).

הערות שוליים[עריכה]

  1. ובכף החיים (לג) כתב שמאחר ויש בזה מחלוקת, יזהר איפה שיכול.