פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעא ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד | איסור אכילה לפני קידוש[עריכה]
בגמרא בפסחים (קו:) נחלקו האמוראים אם מי שטעם יכול לעשות קידוש או לא (משום קנס. יש מבארים שהכוונה שלא יכול לעשות בעצמו אבל צריך לשמוע קידוש מפי אחרים).
ומשמע שבכל מקרה אין לאכול לכתחילה, גם אם נאמר שאם טעם יכול לעשות קידוש לאחר מכן.
רמב"ם, טור ☜ ושו"ע: אסור לאכול לפני קידוש.
אסור לאכול כשנכנסה שבת גם אם הוא לא קיבל שבת בעצמו. כמו כן אסור אם קיבל שבת בעצמו למרות שעוד היום גדול (מג"א).
אם רוצה לקבל שבת מבעוד יום ולעשות קידוש וסעודה ואחר כך להתפלל ערבית- רשאי, והוא שיהיה לפני חצי שעה הסמוכה לצאת הכוכבים (משנ"ב).
❖ שתיית מים לפני קידוש[עריכה]
◄ פשט הרמב"ם (ע"פ המגיד משנה): מותר לשתות מים לפני קידוש והבדלה.
◄ רשב"א, הגהות מימוניות בשם הר"מ, מגיד משנה, רמב"ם (ע"פ הב"י) וטור: אסור לשתות לפני קידוש ומותר לפני הבדלה.
☜ כך פוסק שו"ע.
א. מותר לרחוץ פיו במים כי אינו מכוון להנאת שתיה[1]* (מג"א).
❖ סדר הקידוש בפורס מפה ומקדש
בגמרא בפסחים (ק:) נחלקו התנאים האם האוכל בערבי שבתות ובערבי ימים טובים צריך להפסיק ולברך ברכת המזון או שלא צריך להפסיק כלל.
שמואל פוסק להלכה שלא צריך להפסיק אלא יכול לפרוס מפה (על האוכל) ולקדש את היום ולהמשיך בסעודתו.
☜ וכך פסק שו"ע.
⤶ אפילו שהתחיל בהיתר צריך להפסיק ולקדש, כי כך תקנת הקידוש, שתהיה במקום הסעודה ולפניה (בשונה מלולב שאם התחיל בהיתר לא צריך להפסיק) (מג"א).
א. מטרת פריסת המפה היא כדי להראות שהסעודה עכשיו היא לכבוד השבת (מג"א).
❖ ברכת המוציא לפני שממשיך לאכול
נחלקו הראשונים האם צריך לברך המוציא לאחר הקידוש שעשה באמצע הסעודה:
◄ רי"ף, רא"ש, רבינו יונה, ר"י בן גיאת, בה"ג ור"ן: צריך לברך שוב 'המוציא'.
◄רז"ה ורמב"ם: לא צריך לברך שוב 'המוציא', כי לא ייתכן שיברך ברכת המזון אחת על שתי ברכות 'המוציא'[2].
☜ שו"ע: מברך על הפת, ויש אומרים שלא יברך על הפת.
⤶ האחרונים הכריעו שלא יברך מחמת ספק ברכות (משנ"ב).
אם מקדש על פת לא צריך לברך שוב המוציא כדלקמן.
❖ ברכת הגפן לפני שממשיך לאכול
גם לגבי ברכת היין נחלקו הדעות:
◄ רוב הראשונים ע"פ הירושלמי: לא מברכים על היין שוב[3].
☜ כך פוסק שו"ע.
◄ רבינו ירוחם וי"א בטור, מהר"י קולון, ואולי הרמב"ם: מברכים על היין שוב כמו שמברכים על הלחם.
❖ ברכת המוציא כשמקדש על הפת
כאשר אין לאדם יין ומקדש על הפת באמצע סעודתו, הרי שהפת הופכת להיות כמו היין, שאין הקידוש מהווה הפסק לגביה, לכן כותבים הראשונים שלא צריך לברך שוב המוציא במקרה שאין לו יין.
רי"ץ בן גיאת, טור ☜ ושו"ע: לא יברך המוציא על הפת כאשר אין לו יין והוא מקדש על הפת.
⤶ נראה שלא מברך המוציא כלל, גם לא בקידוש, כמו שאם מקדש על יין לא צריך לברך על היין (משנ"ב[4]).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ * וכן מותר לקחת תרופות לפני הקידוש (שש"כ נב, ג).
- ↑ והרא"ש יישב דעת הרי"ף, שמצינו דין נמלך שצריך לברך שוב ברכה ראשונה בלי ברכה אחרונה.
- ↑ והסברא לחלק בין המוציא לברכת היין: ברכת קידוש מהווה הפסק ביחס לברכת המוציא, כי אי אפשר גם לקדש וגם להמשיך לאכול. אבל ברכת היין לא מופסקת על ידי הקידוש שהרי כל שבת סדר הקידוש הוא לברך הגפן ואז לעשות קידוש, ואין ברכת הקידוש נחשבת הפסק ביחס לברכת היין, למרות שאסור לשתות לפני הקידוש. (כך זה גם בכל שבת, אסור לשתות לפני הקידוש, ועם זאת ברכת הגפן מועילה למרות שאחר כך עוד עתיד לברך את ברכת הקידוש). ע"פ הרא"ש והבית יוסף.
- ↑ בבאר היטב כתב (ס"ק ח) 'שאז מברך המוציא קודם הקידוש ולא הוי הקידוש הפסק', ונראה שכוונתו לבאר את טעם הדין, שכיוון שבירך בתחילת הסעודה המוציא, וזמן ברכת המוציא בקידוש על הפת הוא לפני הקידוש, לכן לא צריך לברך המוציא שוב כי אין הקידוש הפסק.