פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעג א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | אין קידוש אלא במקום סעודה[עריכה]
שמואל אומר (פסחים קא.) שקידוש צריך להיות במקום סעודה משום שנאמר: 'וקראת לשבת עונג' - במקום קריאה שם יהיה עונג. רב ורבי יוחנן חולקים על דבריו, אבל הגמרא מביאה כמה אמוראים הסוברים כמו שמואל.
רי"ף, רא"ש, רמב"ם, תוספות: הלכה כשמואל.
☜ וכך פוסק שו"ע.
❖ שינה מקומו בטרקלין גדול[עריכה]
הגמרא אומרת על דברי שמואל, שמסתבר שכוונתו מבית לבית אבל ממקום למקום (וי"ג: מפינה לפינה) אין איסור, ועל זה אומר רב ענן ששמואל היה עושה קידוש שוב כשהוא היה יורד מהגג לבית[1].
◄ רא"ש, תוספות, רמב"ם[2]: משמע שדווקא מחדר לחדר אבל באותו חדר ('מפינה לפינה') לא צריך לקדש שוב.
☜ כך פוסק שו"ע.
◄ רי"ף: גם באותו חדר צריך לקדש שוב, (כיוון שהוא גרס 'מפינה לפינה').
☜ משנ"ב: לכתחילה לא ישנה מקומו כלל, ואם חשב מראש לשנות מקומו לא צריך להחמיר.
☜ רמ"א (בשם המרדכי): מבית לסוכה נחשב מפינה לפינה.
⤶ הרמ"א מדבר על מציאות שהסוכה בתוך הבית והסיר הגג והניח סכך, אלא שירדו גשמים, וקידש בבית ואז פסקו, למרות שלא חשב על כך מראש מותר לעבור לאכול בסוכה. אבל אם הסוכה מחוץ לבית נחשב הדבר כמחדר לחדר שאז לא מועיל אם לא חשב או שלא רואה מקומו (מג"א). וכיוון שיש בזה מחלוקת (שיש שחלקו על הרמ"א לגמרי) עדיף שישתה רביעית יין במקומו ואז יעקור (משנ"ב).
❖ רואה מקומו הראשון[עריכה]
רב שר שלום וגאונים: אם מקדש והלך לבית אחר ורואה מקומו הראשון, לא נחשב לשינוי מקום.
☜ שו"ע: יש אומרים שאם רואה מקומו הראשון מהני אפילו מבית לחצר (וכן מבית לבית כשאין שביל קבוע, בימות החמה והגשמים, מפסיק בניהם (משנ"ב)).
אין לסמוך על היש אומרים הזה אלא רק בשעת הדחק, כיוון שיש אחרונים שסוברים שלא יצא אפילו בדיעבד (משנ"ב).
אם לא חשב מראש לאכול בבית אחר יש לחוש לברכה לבטלה ולא יעשה שוב קידוש (שער הציון).
היש אומרים מתירים אפילו אם רואה מקצת ממקומו הראשון, ואפילו דרך חלון (משנ"ב).
❖ קידוש על דעת לאכול בחדר או בית אחר[עריכה]
◄ ר"ן: קידוש על דעת מקום אחר לא מועיל בכל מקרה.
◄ רב ניסים גאון (לביאור תוספות): אם קידש על דעת לאכול במקום אחר, באותו בית מותר, ומבית לבית אסור[3].
☜ כך פוסק שו"ע (בשם יש אומרים).
רמ"א: וכן עיקר.
⤶ אפילו שלא רואה מקומו הראשון, כל שזה תחת קורת גג אחת (משנ"ב).
א. אם שינה מקומו מחדר לחדר מבלי לחשוב על כך מראש, צריך לחזור ולקדש (משנ"ב).
☜ אפשר לסמוך על היש אומרים הזה רק בשעת הדחק כיוון שאפילו מפינה לפינה המג"א החמיר. אמנם אם גם רואה מקומו הראשון אפשר להקל לכתחילה כשחשב על כך מראש (ביה"ל).
סיכום הסעיף[עריכה]
באותו חדר (טרקלין גדול): מותר אפילו אם נמלך (שו"ע). לכתחילה לא יעקור אלא אם כן חשב על כך מראש (משנ"ב).
בחדר אחר באותו בית וחשב על זה מראש: מותר (י"א בשו"ע). בביה"ל התיר בשעת דחק. ואם רואה מקומו הראשון התיר לכתחילה.
בחדר אחר באותו בית ונמלך: צריך לקדש שוב (משנ"ב).
מבית לסוכה ולהיפך: רמ"א התיר ויש אחרונים שאסרו כשלא חשב מראש. ולכן עדיף שישתה שם יין לפני שיעקור (משנ"ב).
מבית לחצר ורואה מקומו הראשון: מותר (י"א בשו"ע). במשנ"ב מתיר רק בדיעבד.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ומי שגרס 'מפינה לפינה' הגמרא מוכיחה מדברי רב ענן ש'מבית לבית' זה לאו דווקא אלא גם מהגג לקרקע נחשב לשינוי, ומוכח שהעיקר תלוי במקום קביעות הסעודה, אם כך, גם מפינה לפינה אסור (ר"ן).
- ↑ הרמב"ם גרס 'מפינה לפינה' והרב המגיד יישב דבריו עם הגירסא (ולפי זה גם הרי"ף יכול לסבור כך, וצ"ב).
- ↑ בבבלי משמע שקידוש על דעת מקום אחר לא מהני ובירושלמי משמע שכן, ולכן חילקו שמחדר לחדר מהני ומבית לבית לא.