פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעט ז

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רעט ז

סעיף ז | מנורה של פרקים[עריכה]

נחלקו (דף מה:) רבי יוחנן וריש לקיש האם מותר לטלטל מנורה בשבת. ריש לקיש מתיר ורבי יוחנן אוסר. טעם האיסור הוא שמא המנורה תיפול ויבוא לבנותה בשבת. בגמרא מבואר שמנורה של חוליות אסורה בין גדולה ובין קטנה, ונחלקו האמוראים במנורה קטנה שיש לה חריצים כעין חוליות, ריש לקיש מתיר כי לא גזר שמא יחשבו שאלו חוליות, ורבי יוחנן אסר (במנורה גדולה כו"ע מודים שאסור כי רגילים לעשות אותה של חוליות).

הגמרא בביצה אומרת (כא:) שבית הלל מתירים לזקוף מנורה ביו"ט משום שאין בניין בכלים.

◄ רא"ש, תוספות וטור: הלכה כמו הגמרא בשבת ואסור לטלטל שום מנורה בשבת (כיוון שהלכה כרבי יוחנן שאסר). (והגמרא בביצה דיברה במנורה שמחוברת באופן רפוי שחיבור רפוי מותר). (ומי שאסר גם ברפוי יבאר שבביצה מדובר על מנורה שלא יכולה להתפרק. (תוספות)).

☜ כך פוסק שו"ע.

◄ רי"ף: מותר להעמיד מנורה בשבת (והסוגיא בשבת סוברת כמ"ד יש בניין בכלים, ולנו לא קיי"ל הכי. (ר"ן)).

א. רשב"א: אם המנורה רפויה לגמרי מותר להעמידה ולהחזירה.

☜ שו"ע (בסימן שיג, ו) פוסק שמותר להחזיר מנורה רפויה (ודרכה להיות רפויה).

❖ מנורה ללא חוליות

רבי אבא בר כהנא בשם רבי חנינא אומר (קכא:) שפמוטות של בית רבי מותר לטלטלם, ושואל רבי זירא האם מדובר על מנורה שניטלת ביד אחת או בשתי ידים. ועונה לו כאותן של בית אביך. (רש"י מבאר שמדובר שם על מנורה שאין לה סדקים או חוליות).

נחלקו הראשונים האם רבי אבא מתיר מנורה גדולה או קטנה.

◄ רש"י: רק מנורה קטנה הותרה, אבל גדולה אדם קובע לה מקום.

◄ רא"ש, תוספות, רמב"ן, ר"ן וטור: מדובר על מנורה גדולה. והוסיף הר"ן: אפילו מנורה שצריך כמה וכמה בני אדם לטלטלה מותרת.

❖ דעת הרמב"ם

הרמב"ם אוסר לטלטל מנורה של חוליות. אבל אם יש לה סדקים, קטנה מותרת וגדולה אסורה.

מגיד משנה: הרמב"ם פסק כריש לקיש כי הוא סובר כרבי שמעון שאין לו מוקצה.

בית יוסף: הרמב"ם למד את הגמרא של מנורות בית רבי (קכא:) כדברי רש"י שמנורה גדולה אסורה, והבין שהטעם לאיסור הוא משום כובדה שקובע לה מקום ולא משום הסדקים. ומה שכתב לאסור 'מנורה של חוליות', הוא הדין בלי חוליות, וכתב חוליות כדי להשמיע שאפילו בחוליות מותר אם זו מנורה קטנה. (ומה שהתירה הגמרא (עירובין קב.) לטלטל כלים כבדים, כי תורת כלי עליהם צריך לחלק לדעתו בניהם).