פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפד ז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז | פרשות מחוברת (הזכרת נשמות ומי שבירך לציבור)[עריכה]
◄ מרדכי והגהות מימוניות: בשבתות מחוברות יש אומרים להפטיר בפרשה ראשונה ויש אומרים בשניה.
◄ רמב"ם ושבלי הלקט: יפטירו בשניה שהרי אותה הם גמרו באחרונה.
☜ כך פוסק שו"ע.
❖ הזכרת נשמות ומי שבירך
שבלי הלקט: נהגו אחר קריאת התורה להזכיר נשמות ולברך העוסקים בציבור (משום שבשבת גם המתים נחים. (הרב רבי בנימין)).
☜ רמ"א: אומרים אחר קריאת התורה הזכרת נשמות ו'מי שבירך', כל מקום לפני מנהגו. אומרים 'יקום פורקן' ואין בזה משום תחינה בשבת.
כוונת הרמ"א ('לאחר קריאת התורה') לאפוקי מאחרי 'אשרי' שאין לומר שם כלום כיוון שהקדיש שאומרים לפני מוסף מוסב על 'אשרי' ('ויהללו' אינו הפסק) (משנ"ב).
❖ מנהגי 'אב הרחמים' והזכרת נשמות[עריכה]
☜ רמ"א: אומרים 'אב הרחמים', ובשבתות שלא אומרים 'צדקתך' לא אומרים אב הרחמים, וכן לא יאמרו כשיש חתונה או מילה. ויש מקומות שלא אומרים כשמברכים החודש, חוץ מימי הספירה, והולכים אחר המנהג בזה.
בתשעה באב שחל בשבת אומרים 'אב הרחמים' למרות שלא אומרים 'צדקתך' (אליה רבה). ויזכירו בו נשמות ככל שבת (פרי מגדים), אבל בשבת מברכים חודש אב או ר"ח אב, לא יאמרו (גם זה וגם זה).
בשבתות של ספירת העומר שאומרים 'אב הרחמים', לא יזכירו נשמות, אבל יזכירו למי שנפטר באותו שבוע (מג"א).
אפילו כשיש מילה בימי הספירה יאמרו 'אב הרחמים' (משנ"ב).
אין מזכירים נשמות בימי חודש ניסן, אפילו שהם ימי הספירה. אבל אומרים בהם 'אב הרחמים'. וכשחל ראש חודש אייר בשבת לא יאמרו 'אב הרחמים' (משנ"ב).