פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפה ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | פירוש רש"י[עריכה]
הראשונים (רא"ש ותוספות) כותבים שרק תרגום אונקלוס נחשב לתרגום טוב, אבל לפרש בלשון לעז אחרת לא יועיל. דנו הראשונים האם פירוש על התורה (רש"י) יועיל כמו תרגום:
◄ רא"ש, סמ"ג ורבותיו: פירוש רש"י מועיל כמו תרגום.
◄ ר"י, רב עמרם ורב נטרונאי: תרגום אונקלוס מקורו בסיני, ופירוש לא יכול להחליפו.
⤶ ירא שמים יקרא גם תרגום וגם רש"י (בית יוסף).
☜ שו"ע: רש"י מועיל כמו תרגום, וירא שמים יקרא שניהם.
פסוקים שאין בהם פירוש רש"י יקרא שלוש פעמים (משנ"ב).
אם לא מבין פירוש רש"י, יכול לקרוא בפירוש שהוא מבין בלשונו המלקט מרש"י ומדברי חז"ל המיוסדים בתלמוד (משנ"ב).
מי שיש לו רק חומש בלי תרגום, יקרא את המקרא ואחר כך כשיזדמן לו יקרא את התרגום (משנ"ב).
יקרא כסדר הפרשה ולא יקרא את הפסוקים הפוך מסדרם. לכתחילה לא יקרא קודם את התרגום ואז את המקרא אלא את המקרא ואז את התרגום (משנ"ב[1]).
אם אפשר יקרא בלי להפסיק כלל, וטוב ויפה, וכך עושים המדקדקים (סדר היום). (ובבאר היטב כתב שאיסור גדול להפסיק בדיבור, וביאר דבריו בשער הציון שכוונתו שאסור להפסיק בדיבור באמצע לימוד תורה. ומה שכתב במשנ"ב שטוב ויפה היינו בין הפרשיות).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
וכתב בשער הציון שאין מעכב בדיעבד. (וכן פסק לעיל שאם קרא מקרא ותרגום ואז שומע מהחזן ומוציא גם בפיו יוצא ידי חובה. הרי שאם הפך את הסדר יצא). והחזו"א (חוט השני ד, פפ"ז ב, ב) סבר שעדיף לקרוא מקרא ותרגום באמצע ושוב מקרא (כי אז מבין יותר את פירוש הקריאה בפעם השניה). וכן כתב המקור חיים (קצור הלכות ס"א), שזה מן המובחר לעשות כך.