פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפה ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד | מצווה מהמובחר[עריכה]
המדרש אומר (חופת אליהו רבה, ו) שרבי ציווה את בניו שלא יאכלו סעודת שבת לפני שיגמרו שניים מקרא ואחד תרגום.
תוספות, רא"ש וטור: מכך משמע שמצווה מהמובחר שיגמרו את הפרשה לפני סעודת שבת.
☜ שו"ע: מצווה מהמובחר לגמור לפני הסעודה.
⤶ ופשוט שאין לעכב סעודת שבת לאחר חצות, או כשיש לו אורחים רעבים בגלל זה, כיוון שזה רק למצווה מהמובחר (משנ"ב).
נכון הדבר שאם לא גמר שמו"ת בליל שבת, שישכים לפני הליכתו לבית הכנסת ויגמור את הפרשה (משנ"ב בשם ראשונים).
❖ זמנה לכתחילה[עריכה]
◄ בית יוסף: מדברי הראשונים משמע שגם אם קרא במשך השבוע נחשב למצווה מהמובחר (וכך נראה מהרמב"ם).
◄ הגהות מימוניות: רק אם קורא בשבת עצמה זה מצווה מהמובחר.
◄ בית יוסף: אנשי מעשה מתחילים בערב שבת וגומרים בשבת[1].
☜ שערי תשובה: מצווה לקרוא דווקא ביום שישי (אחר חצות) (והשו"ע שכתב שמצווה מהמובחר להשלימה קודם שיאכל, כוונתו למעט אחר כך).
☜ מטה יהודה (וכך נהג הגר"א): גם מעט קריאה בכל יום, נחשב למצווה מהמובחר.
אם לא הספיק לקרוא בערב שבת, לכתחילה נכון שישכים בשבת בבוקר וישלים לפני הליכתו לבית הכנסת (משנ"ב).
❖ עד מתי זמנה[עריכה]
◄ כלבו בשם רבינו פרץ: זמנה עד מנחה של שבת, ואחר כך עבר זמנה.
◄ הגהות מימוניות בשם ר"מ: אפשר להשלים עד רביעי.
◄ רבינו שמחה: אפשר להשלים בשמחת תורה.
☜ שו"ע: ישלים עד מנחה וי"א עד יום רביעי וי"א עד שמחת תורה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ והמג"א כתב שלכתחילה יתחיל בשישי ורק אם לא הספיק יגמור בשבת (ביה"ל).