פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפו ג
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג | אכילה לפני מוסף[עריכה]
רב הונא אומר (כח:) שאסור לטעום לפני תפילת מוסף. הגמרא פוסקת שאין הלכה כרב הונא.
הגמרא בתענית אומרת (כו:) שבתפילת מוסף לא שכיח שבני אדם יהיו שיכורים [ולכן נושאים כפים].
ר"ח (והביאו גם הרא"ש), ראב"ד, רבינו יונה (ע"פ הב"י) וטור: מותר לטעום טעימה קלה, אבל טעימה גדולה או סעודה אסורים.
☜ שו"ע: טעימה קלה, כאכילת פירות או מעט פת, מותרת לפני מוסף, אפילו אם יש בה כדי לסעוד את הלב. אבל סעודה אסורה.
⤶ למרות שחייב בקידוש לאחר תפילת שחרית, ואין קידוש אלא במקום סעודה (והרי אסור לסעוד לפני מוסף), יכול לשתות כוס יין בנוסף לקידוש, או את כוס הקידוש עצמה ונחשב לו כסעודה לעניין הקידוש[1] (משנ"ב). וגם לכהן מותר לשתות רביעית כי ודאי שיש מים בתוך היין שלנו[2] (ביה"ל).
בלחם השיעור המותר עד כביצה, וכל שכן בפת הבאה בכיסנין (משנ"ב).
אם חלש ליבו יכול לאכול לחם עד שתתיישב דעתו (משנ"ב). (סמך על הב"ח שחלק על השו"ע והתיר סעודה ממש).
אם חלש ליבו ואין לו יין ולא שאר דבר לקדש עליו, יכול לאכול פירות או מיני תרגימא לפני מוסף, אבל אין להקל אם לא חלש ליבו (שערי תשובה ואליה רבה).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ לדעת כף החיים (כז), האור לציון (כ, יג) ועוד, יעשה קידוש גם לאחר מוסף, וכך יצא ידי חובת כו"ע. אומנם בשש"כ (נב, הערה סג) הביא בשם הגרש"ז שהמנהג הוא שאין חוזרים ומקדשים (ולמעלה כתב שטוב יעשה אם יהדר ויקדש שנית).
- ↑ בלוית חן (סימן כב) הביא הרבה אחרונים שסבורים שאם שתה רביעית יין לא ישא כפיו. ולכן כתב שעדיף שיסמוך על הפוסקים שסוברים שמותר לאכול לפני מוסף (ויש בזה ספק ספיקא, שמא לא חל החיוב עד אחר תפילת מוסף, שמא הלכה כמתירים לטעום לפני קידושא רבה).