פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפו ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד | קדימות מנחה למוסף[עריכה]
נחלקו רבי יהודה וחכמים (ברכות כח.) במי שעומדות לפניו תפילת מנחה ומוסף (בשעה ששית ומחצה[1]) איזו תפילה יקדים: רבי יהודה אומר שיקדים מוסף, שזמנה עובר. וחכמים אומרים שיקדים מנחה, שהיא תדירה. רבי יוחנן פוסק הלכה כחכמים.
לפי הירושלמי רק אם איחר עד זמן מנחה קטנה יקדים את מנחה, אבל בזמן מנחה גדולה יתפלל קודם מוסף. (אמנם הראשונים (רא"ש, תוספות וטור) כותבים שהבבלי חולק ובכל מקרה מנחה קודמת).
◄ תוספות: בכל מקרה צריך להקדים את מנחה.
◄ ר"י, רבינו יונה ורשב"א: רק אם רוצה לאכול ולא יכול מפני תפילת מנחה, כיוון שזמן שתיהן עכשיו יקדים את מנחה. אבל אם אין צריך להתפלל מנחה יכול להתפלל קודם מוסף.
◄ רמב"ם: יש מי שאומר שלא מקדימים מנחה למוסף בציבור שלא יבואו לטעות.
טור: מנהג הרא"ש היה להתפלל מוסף ביחיד כדי להתפלל אותה בזמנה.
☜ שו"ע: יקדים את מנחה למוסף (שתדירה (משנ"ב)). י"א שרק אם רוצה לאכול, אבל אם אינו רוצה לאכול יכול להתפלל מוסף קודם (רמ"א: אבל אם הגיע זמן מנחה קטנה, יקדים את מנחה). וי"א שלא יתפללו מנחה קודם בציבור.
רמ"א (בשם הרשב"א): אם הקדים מוסף למנחה יצא.
הרמ"א (סימן רלב, ב) פוסק שמותר לאכול לפני מנחה גדולה סעודה שאינה גדולה. ולכן אין צורך להתפלל מנחה[2] לפני סעודת שבת שאינה סעודה גדולה (משנ"ב).
אם עומד סמוך לערב ואין זמן להתפלל את שתי התפילות, יתפלל מוסף, כיוון שלמנחה יש תשלומין (מג"א). והאחרונים חלקו עליו בזה (דגמ"ר ובית מאיר).
כאשר הוא סמוך לשעה השביעית, הפרי מגדים מסתפק שאולי יש להקדים את מוסף כדי שלא יקרא פושע (ביה"ל).