פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפח ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד | תענית חלום[עריכה]
הגמרא בברכות אומרת (לא:) שהיושב בתענית חלום קורעים לו גזר דינו של שבעים שנה. וצריך לשבת תענית אחרת על כך שהתענה בשבת.
הגמרא בפסחים מספרת (סח:) שמר בריה דרבינא ישב בתענית כל השנה חוץ משלושה ימים טובים.
רי"ף, רא"ש, תוספות וטור: מותר להתענות באופן זה משום שמדובר בתענית חלום והאדם חושב שזה מכפר לו על עוונותיו, הרי שהתענית עונג לו ומותרת, ועם זאת צריך לשבת תענית על תעניתו.
רשב"א: מר בריה דרבינא ישב בתעניות חלום. (ואם היה בתענית רגילה הרי שאין הלכה כמותו).
☜ שו"ע: מותר להתענות תענית חלום בשבת.
אם חברו סיפר לו חלום לא טוב, לא יתענה בשבת. אבל בחול יתענה. ומה שמשמע בפוסקים שהחולם על חברו צריך להתענות, אולי מדובר כשלא רוצה לספר לחברו כדי לא לצערו (משנ"ב).
יבלה כל היום בתורה ותפילה (משנ"ב), ויכול להתוודות על חטאיו כמו בחול (סדר היום).
מי שהרהר ביום וראה בלילה מעין ההרהור לא יתענה בשבת כי לא הראוהו מהשמים, אלא מהרהור ליבו ראה (ט"ז).
אין להורות למעוברות ומניקות להתענות אלא יפדו את התענית בצדקה, ובפרט אם הן חלושות (משנ"ב).
אם חלם חלום רע ביום תענית ציבור אינו צריך להתענות תענית אחרת על חלומו (ביה"ל).
❖ אופן התענית על שהתענה[עריכה]
כנזכר, הגמרא אומרת (שם, ובתענית יב:) שצריך לשבת תענית לתעניתו.
◄ מרדכי, מגיד משנה וטור: יכול להתענות מתי שירצה.
◄זוהר, רשב"א והגהות אשר"י: יתענה מיד ביום ראשון (ורק תשוש כוח מלהתענות יומיים יכול לדחות את התענית (רשב"א)).
☜ כך פוסק שו"ע (ופסק שאם תשוש כוח יתענה אחר כך).
רמ"א: אם היה יו"ט, חנוכה או פורים לא יתענה ביום ראשון.
אם חל ביום ראשון תענית גם כך (תענית חובה או תענית שקיבל על עצמו) יש אומרים שלא עולה לו (מג"א) ויש אומרים שכן (ט"ז), ומי שקשה לו יכול לסמוך על המקילים (משנ"ב).
אם חל ביום ראשון יום שרק ממנהג לא מתענים בו (ולא מדינא) יכול להתענות בו תענית לתעניתו (למשל: ימי ניסן או 'איסרו חג' או בין יו"כ לסוכות). וכן אם התענה בהם תענית חלום אינו צריך לשבת תענית על תעניתו, אך בר"ח, חנוכה, פורים, יו"ט שני של גלויות וחול המועד, צריך לשבת תענית על תענית שהתענה בהם (משנ"ב).
בראש חודש ניסן שצדיקים נהגו להתענות בו:
◄ למג"א: יכול להשלים בו תעניתו.
◄ לתוספות שבת: לא ישלים בו.
אפילו אם חל יו"ט בשבת, מספיקה לו תענית אחת על שהתענה (ביה"ל).
❖ החולם בצהרים של שבת
☜ רמ"א: מי שישן בצהרים של שבת וראה חלום רע, יתענה מחצי היום עד חצי הלילה, ויתענה ביום ראשון כאילו התענה כל השבת.
⤶ ולא יאמר עננו אחר כך (מג"א).
יש מקילים שלא צריך להתענות עד חצות הלילה אלא עד חשכה, ויש לסמוך על זה אם חל יו"ט במוצאי שבת (אליה רבה). וכן יש להקל אם על ידי התענית (מזמן היקיצה- שתים עשרה שעות) יפסיד מצוות הבדלה או קידוש בזמנם (ביה"ל).
אם חלם בלילה וננער:
◄ של"ה: מחמיר שלא יטעם בלילה.
◄ אליה רבה: מקל שיכול לטעום עד הבוקר.
גם אם אכל סעודה שלישית ונמצא שיכול שלא לאכול אם רוצה עד סוף השבת, עדיין צריך כפרה כיוון שלא אכל בגלל תענית, ואסור לעשות כך (משנ"ב).