פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפט ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | קידוש על שכר[עריכה]
טור: אם אין לו יין יקדש על חמר מדינה (ולא מים). ועדיף לעשות על שכר מאשר על פת כיוון שלא יהיה היכר בקידוש על פת בבוקר.
☜ כך פוסק שו"ע.
אם יש לו יין אין לקדש על שכר. ובסימן ערב התבאר שבמקומות שהיין ביוקר מקילים בזה, וטוב להדר אחר יין (משנ"ב).
משקה שאינו חמר מדינה, אין לקדש עליו וכדין כקידוש הלילה[1] (משנ"ב).
❖ אם יש לו רק פת[עריכה]
◄ ראב"ד: אם יש לו רק פת, יעשה עליה קידוש של בוקר, ותחשב לו ברכת הפת במקום הקידוש.
◄ רא"ש ומגיד משנה: לא יעשה קידוש אם יש לו רק פת.
☜ כך פוסק שו"ע.
⤶ לדעת חלק מהפוסקים אסור לאכול כלום לפני שיברך המוציא על הלחם[2] (משנ"ב).
אם אין לו גם פת:
ביום: יאכל בלי ברכת המוציא ולא יבטל עונג שבת.
בלילה: אם יודע שאמור להגיע לו פת או יין ימתין כמה שעות, ומכל מקום לא יתאחר אחרי חצות. ואם הוא אדם חלש לא ימתין אלא יסמוך על מה שהזכיר שבת בתפילה, וכשיביאו לו פת או יין יעשה עליו קידוש ויאכל אחריו לפחות כזית (חיי אדם).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
וכן כתב בכף החיים (כג). ויש שהקלו לברך גם על מיץ הדרים וכדומה אם אין לו (עיין יבי"א (ג, או"ח יט, ו). ומנוחת אהבה (א, ז, טו)). [ודע שיש אומרים שמיץ טבעי וכדומה נחשב לחמר מדינה, אבל אין זו דעת הרב עובדיה. ואכמ"ל].
- ↑ בשער הציון כותב שדעת הפוסקים שאוסרים זה הראב"ד. אם כך לדעת השו"ע ודאי שיהיה מותר. ועוד צ"ע לדינא.