פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רצא א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | זהירות בסעודה שלישית[עריכה]
חז"ל דורשים (קיז.) מהפסוק שנאמר על המן, ובו מוזכר שלוש פעמים 'היום', שחובה לאכול שלוש סעודות בשבת.
הגמרא אומרת (קיח.) שכל הזהיר בשלוש סעודות ניצול משלוש פורעניות (חבלו של משיח, גוג ומגוג ודינה של גהנם).
רמב"ם: המצטער מלאכול עוד וכן המתענה, פטור מלאכול.
טור: גם אם הוא שבע צריך לאכול. והחכם עיניו בראשו שלא למלאות בטנו בסעודת הבוקר.
ר"ן וטור: שיעור סעודה שלישית בכביצה.
☜ שו"ע: יזהר מאוד בסעודה שלישית, וגם אם שבע יכול קיים אותה בכביצה. ולא חייב לצער עצמו אם אינו יכול, והחכם עיניו בראשו להשאיר מקום לסעודה שלישית.
'כביצה' זה לאו דווקא אלא מעט יותר. ויש אומרים שאפילו כזית מספיק. ונכון להחמיר לכתחילה אם יכול (משנ"ב).
❖ מי שלא אכל בליל שבת[עריכה]
☜ רמ"א (בשם הרא"ש): אם לא אכל בליל שבת יאכל ביום השבת שלוש סעודות.
ואם לא עשה קידוש יעשה את קידוש הלילה ביום, מלבד 'ויכולו' (משנ"ב).
גם ביו"ט צריך לאכול שתי סעודות אם לא אכל בלילה (משנ"ב).
אם שכח בסעודה השניה 'רצה' (כשאוכל ביום שלוש סעודות) לא חוזר (משנ"ב בשם שערי תשובה). (וטעמו, כיוון שיש אחרונים שסוברים שמספיק בסעודת ההשלמה מיני תרגימא).