פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רצט א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | אכילה לפני הבדלה[עריכה]
הגמרא בפסחים (קה.) אומרת שמי שטועם לפני הבדלה מיתתו באסכרה. הגמרא אומרת שם שאסור גם לשתות יין ושכר לפני הבדלה. אמנם מים מותר ולא כרב הונא שאסר.
רי"ף, רא"ש, רמב"ם וטור: אסור לשתות כל משקה לפני הבדלה, אבל מים מותר.
☜ שו"ע: אסור לאכול או לשתות משתחשך, אפילו יין או שאר משקים, אבל מים מותר.
אפילו בספק חשיכה אסור לאכול או לשתות, וספק חשיכה לעניין זה הוא משקיעת החמה (ועיין לקמן). אמנם מי שלא הספיק לאכול סעודה שלישית עד ששקעה החמה יכול לאכול אז, ואפילו לסתם אכילה ושתיה אפשר להקל עד חצי שעה שלפני צאת הכוכבים[1] (גם מצד אכילה לפני קריאת שמע). (משנ"ב).
אם התפלל ערבית מבעוד יום:
◄ למג"א ומשנ"ב: אסור לאכול גם אם הבדיל בתפילה.
◄ לפרי מגדים: מותר לאכול אם הבדיל בתפילה.
מי שהתחיל לאכול באיסור צריך להפסיק ולעשות הבדלה. ובכל מקרה אם התחיל לאכול בתוך החצי שעה שלפני צאת הכוכבים צריך להפסיק כדי לקרוא ק"ש[2]*. ואין לסמוך בזה על קריאת השמש לבית הכנסת, ורק מי שרגיל ללכת להתפלל במוצאי שבת בבית הכנסת רשאי להמשיך (מג"א ושאר אחרונים).
אם התחיל בהיתר, אין לו להפסיק כדי להתפלל שדומה למי שמגרש את המלך. ואם הפסיק להתפלל אפשר שחלה עליו חובת הבדלה ואסור להמשיך לאכול עד שיבדיל (מג"א), אבל אם רק אמר 'ברוך המבדיל' כדי שיוכל לעשות מלאכה יכול להמשיך לאכול (שער הציון).
❖ להתחיל בבין השמשות[עריכה]
◄ רז"ה (ורא"ש לפי הט"ז): אפשר להתחיל סעודה בבין השמשות.
◄ רי"ף רמב"ם, סמ"ג, רמב"ן ועיטור: אסור להתחיל בבין השמשות.
☜ כך פוסק משנ"ב (דלא כט"ז שהקל).
⤶ יש הנהוגים להתחיל סעודת נישואין לאחר שקיעת החמה, והב"ח תמה על מנהגם. ואפשר שבשעת הדחק סמכו על הרז"ה (אליה רבה). ואפשר שסמכו עוד להקל כיוון שזו מצווה וספק דרבנן, נקטו לקולא כבין השמשות של רבי יוסי שהוא מאוחר מזה של רבי יהודה (ביה"ל).
❖ מי שבאמצע סעודה
הגמרא אומרת (שם) שמי שהיה באמצע סעודה יכול להמשיך לאכול בלי הבדלה, אבל לא יתחיל. ומי שהיה שותה, אסור לו להמשיך.
◄ רי"ף (לפי המהרי"ק), סמ"ג ועיטור: הגמרא עוסקת בספק חשיכה, אבל אם ודאי חשיכה יבדיל ואז ימשיך בסעודה.
◄ רא"ש, רמב"ם, רז"ה ורי"ף (לפי הר"ן והגר"א): גם אם ודאי חשיכה יכול לגמור סעודתו.
☜ שו"ע: אם היה אוכל וחשיכה לו, לא צריך להפסיק, אבל אם היה שותה צריך להפסיק. ויש אומרים שרק אם ספק חשיכה לא יפסיק, אבל אם ודאי חשיכה אפילו באוכל יפרוס מפה על הלחם ויבדיל.
רמ"א: והמנהג כסברא ראשונה (שגם אם חשיכה ממש ימשיך לאכול).
⤶ שתי הדעות מסכימות שאין להתחיל לאכול בספק חשיכה. והשאלה היא רק אם התחיל בהיתר וחשיכה לו, האם צריך להפסיק או לא (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
לכאורה בארץ ישראל הדבר כמעט לא שייך שהרי לעולם (כמעט) אין חצי שעה בין השקיעה לצאת הכוכבים, ואם כך תצא מזה חומרא, שלכתחילה יש להתחיל עשר דקות לפני שקיעה כדי לא להיכנס לחצי שעה לפני צאת הכוכבים (בקיץ הדבר לא כל כך מצוי כיוון שיש לפעמים קרוב לחצי שעה בין השקיעה לצאת הכוכבים).
וכתב בקצות השולחן (בסימן צד) שלדידן שנוהגים כהגאונים ולא כרבינו תם, אין להתיר אכילה לאחר השקיעה שאינה לצורך סעודה שלישית.
- ↑
* ואם אכל רק פירות צריך להפסיק, אבל אם אכל מיני מזונות, כיוון ששייך בהם קביעות סעודה, אפילו שהוא לא קבע סעודתו עליהם, אינו חייב להפסיק בשקיעה (אור לציון (כב, ח)), ובחזו"ע (ב, עמוד שצה) התיר בזמן בין השמשות אבל משחשיכה כתב שצריך להפסיק.