פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רצט ו

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רצט ו

סעיף ו | שכח ולא הבדיל[עריכה]

בני רבי חייא (פסחים קו.) סוברים שמי ששכח ולא הבדיל יכול להבדיל כל השבוע. ומבררת הגמרא עד איזה יום: רבי זירא אומר עד יום רביעי (ולא כולל. (רשב"ם)) כיוון שמיום רביעי ואילך נחשב כבר לשבוע הבא לעניין גיטין. ורבא (קז.) פוסק להלכה שמבדיל כל השבת (היינו עד יום רביעי. (תוספת)). (וי"ג: כל אותו היום).

הגמרא אומרת עוד (שם קו.) שעל האש לא יברך אלא במוצאי שבת בלבד. ומכך יש ללמוד שגם על בשמים לא יברך שהרי אז הנשמה לא מצירה כבר על יציאת השבת (טור ע"פ הבית יוסף).

◄ גאונים, רי"ץ גיאת: מי ששכח להבדיל יכול להבדיל באותו יום בלבד.

◄ רב עמרם, תוספות ורא"ש: יכול להבדיל עד סוף יום שלישי.

◄ רמב"ם: מבדיל עד יום רביעי עצמו (ואפשר שהייתה לרמב"ם גירסא אחרת בגמרא).

☜ שו"ע: מבדיל עד סוף יום שלישי. ויש אומרים רק עד יום ראשון ולא יותר. ולא יברך על נר ובשמים כשעושה אחרי מוצאי שבת.

רמ"א: והלכה כסברא ראשונה.

1. אסור לאכול כל עוד לא הבדיל שהרי בידו להבדיל. ומצווה להקדים ולהבדיל מיד ביום ראשון (משנ"ב).

2. להבדלה של מוצאי יום טוב אין תשלומין כשבת (ספר לשון חכמים). אלא שביום הראשון שלאחר היו"ט יכול להבדיל (רעק"א).

❖ אם טעם ומבדיל לאחר מוצאי שבת[עריכה]

◄ בה"ג: כל מה שאפשר לעשות הבדלה במשך השבוע זה רק אם לא טעם כלום. אבל אם טעם, לא יכול לעשות עוד הבדלה.

◄ טור: אין חילוק, ובכל מקרה יכול לעשות הבדלה.

☜ שו"ע: אם טעם מבדיל. ויש מי שאומר שרק אם עושה במוצאי שבת יבדיל, אבל אם אם עושה אחרי מוצאי שבת וטעם- לא יבדיל עוד. רמ"א: והלכה כסברא ראשונה (שבכל מקרה יבדיל^[1]).

רמ"א (על פי תרומת הדשן): מי שמתענה שלושה ימים ושלושה לילות ישמע הבדלה מאחרים, ואם אין לו אחרים יכול לעשות הבדלה מבעוד יום בשבת עצמה.

1. גם אם מתענה רק יומיים או יום אחד עדיף שישמע הבדלה מאחרים מיד במוצאי שבת (כדי לקרב את ההבדלה לשבת). ונקט הרמ"א 'שלושה ימים ושלושה לילות' לומר שאם אין מי שיוציא אותו - יעשה מבעוד יום רק אם מתענה שלושה ימים ושלושה לילות (אחרונים).

2. יכול לעשות הבדלה ואחרים ישתו, אבל המג"א כתב שאסור לעשות כך אם האחרים יודעים לעשות בעצמם, ולכן עדיף שישמע מאחרים (משנ"ב).

3. כשעושה הבדלה מבעוד יום יתפלל ערבית לפני כן. ויכול לאכול עד סוף השבת כי בנדרים הולכים אחר לשון בני אדם, וקבלתו רק משחשיכה^[2] (או אף בספק חשיכה). והוא הדין בשאר ימי החול כשקיבל על עצמו תענית, לא התחילה התענית מבעוד יום גם אם התפלל ערבית (משנ"ב).

4. אם קיבל עליו להתענות שני ימים לפני ראש השנה ולא מצא מי שיעשה לו הבדלה, ועכשיו בא לעשות הבדלה בליל היו"ט, יעשה על כוס אחת קידוש ועל כוס אחרת הבדלה (מג"א). וצריך עיון איך בכלל אפשר לעשות הבדלה כאשר הזמן הוא יום טוב (ביה"ל).

הערות שוליים[עריכה]