פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רצט י

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רצט י


סעיף י | עשיית מלאכה לפני הבדלה[עריכה]

הגמרא אומרת (קנ.) שמותר ללכת במוצאי שבת ולקצוץ פירות מהמחובר בידו. הגמרא מקשה איך מותר לעשות מלאכה ללא הבדלה, ואם תאמר שעשה הבדלה בתפילה, הרי גם האומר הבדלה בתפילה צריך לעשות הבדלה על הכוס. מיישב רבי אבא שבארץ ישראל היו אומרים 'המבדיל בין קודש לחול ועושים מלאכה'. [מבאר רש"י שהיו עושים כך להיכרא בעלמא, ואחר כך אומרים הבדלה על הכוס. וכל שכן שאם היו אומרים הבדלה בתפילה שהיו יכולים לעשות מלאכה לפני הבדלה על הכוס].

☜ שו"ע: אסור לעשות מלאכה לפני הבדלה (גם לא מלאכות דרבנן (משנ"ב)).

רב אשי מספר שכשהוא היה אצל רב כהנא, הם היו אומרים 'המבדיל בין קודש לחול' והיו עושים מלאכה.

בה"ג, רי"ף ורא"ש: היו אומרים עם שם ומלכות.

רש"י: היו אומרים ללא שם ומלכות.

☜ שו"ע: יאמר 'ברוך המבדיל בין קודש לחול' בלי שם ומלכות.

רמ"א: ויש ללמד את הנשים שלא מבדילות בתפילה שיאמרו נוסח זה.

☜ רמ"א (בשם רבינו ירוחם): יש אומרים שרק לפני מלאכה גמורה צריך לומר נוסח זה, אבל הדלקת הנר או הוצאה (שאלו מלאכות ללא טורח (משנ"ב)), לא צריך. ומזה התפשט המנהג שמדליקים הנר לאחר שאמרו ברכו. והעיקר כדעה הראשונה. יש אומרים לדלות מים ולשתות מים במוצאי שבת כי בארה של מרים סובב על הבארות והפוגע בה יתרפא מכל תחלואיו (כלבו) ולא ראיתי למנהג זה.

  1. האחרונים פקפקו מאוד במנהג להקל במלאכות שאינן גמורות[1], וכתבו שילמדו את העם לומר 'ברוך המבדיל' (משנ"ב).

  2. אסור לעשות אפילו איסורי דרבנן לפני הבדלה (אליה רבה).

  3. גם אם אמר נוסח זה, אסור לו לאכול עד שיבדיל בתפילה ועל הכוס (ואם שכח בתפילה- מספיק על הכוס כנזכר לעיל בסימן רצד[2] (שער הציון)) (משנ"ב).

  4. אם חל יום טוב במוצאי שבת ורוצה לעשות מלאכת אוכל נפש, אומר 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש'. ולא יטעם עד שיעשה קידוש כדין, גם אם התפלל ואמר 'ותודיענו' (משנ"ב).

  5. בעל נפש יחמיר על עצמו שלא להדליק את הנר עד לאחר סדר קדושה[3]. אבל מותר להדליק לכבוד הציבור את הנר לאחר שאמר 'ברוך המבדיל' או שהבדיל בתפילה. ולטלטל את הנר מותר לכו"ע (מג"א).

  6. מותר ללכת להביא יין ביו"ט שני של גלויות לאחר שחשיכה למרות שלא התפלל, כיוון שאין בזה מלאכה אלא רק הכנה מקודש לחול, וכיוון שחשיכה מותר (משנ"ב).

  7. מהרי"ל היה מקפל את הטלית שלו מיד במוצאי שבת כדי להתעסק במצווה (משנ"ב).

❖ הבדיל בתפילה ועוד לא הבדיל על הכוס[עריכה]

רא"ש (ע"פ הטור) ורמב"ם: צריך לומר נוסח 'ברוך המבדיל' גם אם אמר הבדלה בתפילה.

גאונים, הרב המגיד, רבינו ירוחם, הגהות מימוניות: אם אמר נוסח הבדלה שבתפילה מותר לעשות מלאכה מיד.

☜ כך פוסק שו"ע.

הערות שוליים[עריכה]

  1. כיוון שאפשר שגם רבינו ירוחם הקל בהדלקת הנר רק אחרי שהתפללו ערבית. ועוד שדי לנו לסמוך על הראשונים שהתירו לעשות מלאכה אחרי שאמרו הבדלה בתפילה, למרות שחלקו בזה הראשונים כדלקמן.

  2. ופסק השו"ע שם (א) שאם שכח לומר בתפילה וטעם לפני ההבדלה צריך לחזור ולהתפלל שוב ערבית. ומה יהיה הדין אם שכח בתפילה אבל אמר 'ברוך המבדיל' ואחר כך אכל? לכאורה נראה שצריך לחזור ולהתפלל משום שנוסח זה אינו הבדלה ממש אלא היכר בעלמא. וצ"ע.

  3. ויש שלא חששו לזה כלל (עיין חזו"ע שבת ב, עמוד שעה).