פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שא ט
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ט | יציאה עם טבעת[עריכה]
כנזכר לעיל המשנה אמרה שאשה שיוצאת עם טבעת שיש עליה חותם חייבת, ואם אין עליה חותם פטורה, ועולא אמר שחילופיהן באיש.
הראשונים הסכימו שאיש היוצא בטבעת שאין עליה חותם חייב, וכשאין עליה חותם פטור (הפוך מאישה). אך נחלקו האם יש איסור מדרבנן ביציאה בטבעת עם חותם:
◄ רש"י ור"ן: אסור מדרבנן.
◄ ר"ת, רא"ש, רמב"ם, סמ"ג, מרדכי, תרומה והגהות מימוניות: מותר לכתחילה כי אין חשש שאיש ישלוף ויראה לחברו את הטבעת (ועולא דיבר רק על חיוב החטאת, ולא על איסורי חכמים).
☜ שו"ע: לא יצא עם טבעת שאין עליה חותם, ואם יצא חייב. ואם יש עליה חותם: לרש"י פטור ולר"ת ורמב"ם מותר.
⤶ טבעת שאין עליה חותם חייבים עליה כי אשה נותנת לפעמים לבעלה לקחת אותה לאומן ומניחה באצבעו, והוי דרך הוצאה בחול (משנ"ב).
דעת השו"ע לפסוק כרבינו ירוחם שדבר שרגילים לצאת בו גם גברים וגם נשים פטור אבל אסור (עיין לקמן). לפי זה שנוהגים בימינו שגם גברים יוצאים עם טבעת שאין עליה חותם- פטור ולא חייב (ביה"ל).
❖ תכשיט לאיש ולאשה
הירושלמי מספר (ו, א) שרבן גמליאל יצא פעם עם מפתח מזהב וגערו בו חבריו משום שזה תכשיט.
◄ רז"ה, רא"ש ורבינו ירוחם: כיוון שמפתח הוא תכשיט גם לאיש וגם לאשה אסור גם לאיש לצאת בו. ואין בזה אלא איסור מדרבנן (רי"ו).
☜ שו"ע: אסור לצאת בתכשיט שמיועד לאיש ואשה.
⤶ אבל אין בזה חיוב מהתורה. וכך סובר השו"ע לדינא (ביה"ל).
◄ רמב"ם: גם בימינו איש שיצא עם טבעת שאין עליה חותם חייב מטאת.
◄ ר"ן: בימינו שגם גברים רגילים לענוד טבעות בלי חותם, מותר לצאת בהם לרה"ר.
☜ כך מביא שו"ע בשם יש מי שאומר (בסימן שג, יט).
בסימן שג, יט משמע שלדינא אין למחות באיש היוצא בטבעת ללא חותם. ורעק"א כתב שירא שמים לא יצא עם טבעת כלל (משנ"ב).
❖ יציאה עם תכשיט בימינו (עיין בסימן שג)
◄ תוספות, רמב"ן, רשב"א, מגיד משנה, רא"ש: בימינו שיוצאים עם תכשיטים, מוטב יהיו שוגגים ולא מזידים.
◄ שלטי הגיבורים: כיוון שבימינו יוצאים בתכשיטים גם בחול, אין רגילות להראות זו לזו ואין איסור לצאת בהם בשבת.