פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שב א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | ניעור טלית[עריכה]
רב הונא אומר (קמז.) שהמנער טלית חייב חטאת. ובהמשך הגמרא מובאים שלושה תנאים לחיוב: א. שתהיה טלית שחורה. ב. שיקפיד על הניקיון שלה[1]. ג. שתהיה טלית חדשה.
◄ תוספות בשם ר"ת, רא"ש, רשב"א, ראב"ד, ר"ן: מדובר על ניעור טל מהטלית.
☜ כך פוסק שו"ע.
◄ רש"י, [ר"ח], רא"ם, תרומה, שבלי הלקט: מדובר על ניעור עפר מהטלית.
☜ רמ"א: טוב לחוש לדברי רש"י.
⤶ אליה רבה: הלכה כרש"י מעיקר הדין. משנ"ב: אפשר להקל על ידי גוי[2].
אור זרוע ☜ ורמ"א: מותר להסיר נוצות מעל בגד.
גדר 'בגד חדש':
◄ בית יוסף: בגד שעוד לא עבר כיבוס.
◄ רמב"ם [ומשנ"ב[3]]: כל עוד לא השתמש בבגד הרבה כל כך שעדיין נראה בו חידושו.
◄ יערת הדבש: אין אנחנו בקיאים מהו חדש ולכן צריך להזהר בכולם.
☜ ביה"ל: המחמיר תבוא עליו ברכה, והמקל יש לו על מה לסמוך (ועדיף שיעשה כלאחר ידו).
המשנ"ב מבאר את סברות וגדרי הדין:
◈ בגד שחור: משום שהניעור ניכר עליו נאסר.
◈ מקפיד דווקא: משום שאז הניעור חשוב ככיבוס.
◈ חדש: שאז רגילים להקפיד עליו.
האיסור לנער טל כולל גם ניעור שלג, אלא שאם השלג לא הספיק לימס מותר לנערו. ולא ינער בכח כדי שגם אם נמס קצת לא יכנס השלג לתוך הבגד (ביה"ל).
יש להסתפק מה הדין אם בעל הבגד אינו מקפיד והמנער מקפיד או להפך (ביה"ל).
❖ בגד שירדו עליו גשמים[עריכה]
☜ רמ"א (בשם הכלבו): אסור לנער בגד שנפלו עליו הרבה מים, ודווקא בבגד חדש שמקפיד עליו (שמסתמא הוא מקפיד עליו, כי המים מכווצים אותו (משנ"ב)).
איסור זה שייך בכל צבעי הבגד, כי כאן הדרך להקפיד בכל סוגי הבגד, ויש בזה משום סחיטה (משנ"ב).
גם בבגד ישן יש להזהר שלא לנער, כי הדרך להקפיד אם נשרה בהרבה מים והוי סחיטה (פרי מגדים).
❖ בגד לבן או ישן שמקפיד[עריכה]
האחרונים חלוקים האם התנאים שהגמרא נתנה (שחור וחדש) באו לומר שבהתקיים התנאים הללו יש הקפדה, אך אם ידוע אחרת, יהיה הדין שונה. או שמא התנאים הללו קבועים, ולא יהיה הדין שונה בכל אופן.
◄ ביה"ל[4]: הגמרא הביאה כללים שבני אדם מקפידים על בגד חדש ושחור בסתם. אך אם ידוע לנו שמקפידים גם בבגד לבן אסור.
◄ מג"א, שו"ע הרב ופרי מגדים[5]: מותר בבגד ישן או לבן גם אם ידוע שמקפיד.
[עריכה]
[עריכה]
❖הסרת לכלוך יבש[עריכה]
בה"ג: מותר לנער טלית אם אינו מקפיד (כרב יהודה שמובא בגמרא שלא הקפיד), וכן מותר לקלף זרע פשתן שדבק לבגדו.
⤶ נחלקו האחרונים בדין לכלוך שדבק לבגד ומקפיד עליו:
◄ ביה"ל: בה"ג התיר דווקא במי שלא מקפיד (וכמו מנער טלית), ומה שנפסק בגמרא שמותר להוריד טיט מבגד על ידי ציפורן, מדובר בטיט שמונח על הבגד ולא מוריד את כל ממשות הלכלוך. ☜ יוצא שכשמקפיד, אסור להוריד את כל ממשות הלכלוך[6].
◄ ט"ז: מותר להסיר לכלוך במידה ואינו מקפיד על נקיות הבגד (ומנקהו רק משום נקיות לתפילה וכדומה).
❖ שפשוף עפר מבגד[עריכה]
כנזכר לעיל, הראשונים נחלקו האם שייך איסור בניעור טלית מעפר שעליה. רש"י אסר והתוספות והרא"ש התירו. השו"ע פסק כרא"ש והרמ"א כרש"י.
רא"ש: פירוש רש"י אינו בהיר, כיוון שאין איסור כיבוס בניעור עפר.
⤶ שלטי הגיבורים: הרי גם הרא"ש בעצמו אוסר לכסכס סודר מעפר שדבק בו, ומדוע הקשה כך על רש"י.
☜ ביה"ל: הרא"ש [והשו"ע] מדבר על ניעור עפר, אבל כיבוס או שפשוף עפר אסורים לכו"ע, כי עושה בכך פעולת ניקיון[7]. וזה מה שנאסר בכסכוסי סודרא (לקמן בסעיף ה').
גם בהסרת עפר אין להשתמש במברשת לניקוי (רמ"א בסימן שלז, ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ רש"י מבאר שאם לא מקפיד לא נחשב לכיבוס לדידיה. והרב המגיד סובר שמי שמקפיד זה פסיק רישיה של כיבוס ומי שלא מקפיד לא הוי פסיק רישיה. [וצריך להבין את הסברא בדבר].
- ↑ השש"כ (פרק טו) גם אוסר ע"י יהודי. והחזון עובדיה מבאר, שלמרות שלאוסרים יש בזה איסור תורה, ואיך התירו על ידי גוי, כיוון שלהרבה ראשונים מותר להסיר אבק אפילו על ידי ישראל, יש להתיר לפחות על ידי גוי. (וכמו שכתב בבית יוסף בסימן שיד לגבי בניין וסתירה בכלים).
- ↑ וזה ששטף אותו במים וכיבסו, אינו מעלה ואינו מוריד (שער הציון). וכך כתבו עוד הרבה אחרונים. ויש שכתבו שלדעת השו"ע העיקר זה אם הבגד עבר כביסה או לא (מאמר מרדכי סק"א).
- ↑ וכך פסק בשש"כ (פרק טו, כט).
- ↑ וכן פסק הבן איש חי (ויחי, ז), ובהליכות עולם (ג, עמוד רכג) השאיר בצ"ע.
- ↑ וכך פוסק השש"כ (טו, לב).
- ↑ הט"ז סובר שמה שנפסק בסעיף ז לאסור נקיון טיט מבחוץ זה רק אם יש ממשות לכלוך, אך אם אין ממשות לכלוך אלא רק מראה טיט מותר. ונראה שהביה"ל כאן חולק ואוסר בכל מקרה, ולשיטתו גם בסעיף ז חלק על הט"ז, ואסר (ס"ק לו). ונראה שבדברי הט"ז יש תירוץ גם לקושיא שהקשה שלטי הגיבורים על הרא"ש, שייתכן שהרא"ש מתיר במראה טיט ואוסר בממשות של טיט. (בחזו"ע (שבת ו, צה) הסכים לדברי הט"ז, שכן הסכימו כמה אחרונים).