פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שב ח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח | גירוד מנעל[עריכה]
הגמרא (קמא.) מביאה ברייתא המתירה לגרד מנעל חדש אבל לא ישן (דהוי ממחק (רש"י)), ואחר כך דוחה אותה על ידי ברייתא אחרת שאומרת שאסור לגרד בין מנעל חדש ובין מנעל ישן.
בית יוסף: אסור בין אם יש טיט על הנעל ובין אם אין.
◄ כלבו: האיסור הוא רק בטיט יבש, אך בטיט לח מותר[1].
◄ רבינו פרץ (על פי הב"י): הברייתא שמתירה לגרד עוסקת בטיט לח, ועכ"ז לא הביאו הפוסקים להיתר, שמע מינה שאסור גם בלח.
☜ כך פוסק שו"ע.
⤶ אפילו יש טיט על המנעל, הוי פסיק רישיה שימחק (משנ"ב).
האיסור הוא גם בגב הסכין, ועיין במחלוקת הט"ז והמג"א לעיל בסעיף ו.
אפשר להקל כשיטת הכלבו לגרד טיט לח בצירוף היתר נוסף, כגון בקינוח בכותל או בנחת (ולא כמו הב"ח שדחה דברי הכלבו לגמרי) (ביה"ל).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ וביארו בביה"ל על פי המאירי שסובר שבטיט עבה יש כאן גירוד חזק שיוצר מחיקה, ובטיט רך זו העברה בעלמא ואין בזה ממחק. ועוד אפשר שהוא למד שטעם האיסור אינו משום ממחק אלא משום כיבוס.