פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שב י

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שב י


סעיף י | כיבוס בדרך לכלוך[עריכה]

כנזכר בסעיף הקודם הראשונים חידשו גדרים שונים בדין שרייתו זה הוא כיבוסו. לדעת ר"י מותר להשרות בגד נקי במים, ולדעת ר"ת מותר להשרות ולהרטיב בגד בדרך לכלוך. ויש דעות שהחמירו אף יותר מכך שאף בדרך לכלוך יש שרייתו זהו כיבוסו.

מהר"ם ויראים: טוב לנער ידיו בכוח לפני ניגוב ידים במגבת (משום שרק בהרבה מים יש חשש, ואיננו יודעים מהו שיעורו ולכן טוב לחוש (יראים)).

☜ שו"ע: טוב לנער ידיו לפני הניגוב במגבת.

רמ"א: כיוון שזה דרך לכלוך מותר לכתחילה לעשות כך. ולכן מותר לנגב ידיו במגבת שתינוק השתין עליה כדי לבטל את מי הרגלים. אבל אסור לשפוך ממש מים על הבגד (אפילו ליטול ידיו מעליהם אסור, דזה פסיק רישה (משנ"ב)).

⤶ השו"ע רוצה לצאת גם לדעת היראים שאוסר גם בדרך לכלוך וגם בבגד נקי, אבל מדינא מותר (משנ"ב).

  1. לדעת היראים בכל מקרה שרייתו זה הוא כיבוסו, אלא שבמעט מים אין איסור. ומכיוון שאין אנו בקיאים מה הם מעט מים, מנהג כשר הוא לנער ידיו לפני הניגוב (משנ"ב).

  2. חשש סחיטה:

מג"א: מותר לנגב רק במגבת שלא מקפיד על המים שבה ולא יבוא לידי סחיטה, אבל בבגד שמקפיד עליו אסור.

פרי מגדים, ואליה רבה ותוספת שבת: מותר לנגב גם בבגד שמקפיד עליו בעיקרון, כי ניגוב הידיים זה מעט מים. אבל אם נשפכו מים על השלחן אסור לנגבם בבגד שמקפיד עליו, כיוון שזה הרבה מים ויבוא לידי סחיטה (משנ"ב).

  1. רק במעט מי רגלים תהיה תועלת בניגוב הידיים בבגדים. אבל אם יצאו הרבה מי רגלים מהתינוק, אין בזה תועלת לתפילה ותורה (משנ"ב).

  2. אם התלכלך הבגד בצואה אסור לנגב ידיו בבגד, כי מלבן בכך את הבגד (ושונה דין מי רגלים, כיוון שאינם מאוסים כל כך וכוונתו רק לבטלן ולא לכבס את הבגד) (משנ"ב).

  3. אסור לשפוך מים על בגד למרות שזה דרך לכלוך וכוונת ורק לבטל את מי הרגלים, כיוון שפסיק רישיה שהוא מכבס, שהרי שרייתו זהו כיבוסו (משנ"ב). לכן טוב שלא לקחת בחיקו תינוק שמא ישתין עליו (ספר חסידים).

❖ שריית בגדים לרחיצת תינוק[עריכה]

הביה"ל מתיר לרחוץ תינוק ביו"ט במים חמים למרות שצריך לפרוס חיתול (נקי[1]) מתחתיו ושורה אותו בכך, ונימוקיו:

  1. כיוון שהחיתול מכובס ונקי, ולדעת ר"י מותר.

  2. גם לדעה שאוסרת בזה, אפשר שזה דרך לכלוך.

  3. גם אם אין זה דרך לכלוך, זה רק משאלצ"ג שמקילים בה לצורך חולה שאין בו סכנה (כשהתינוק רגיל ברחיצה) (ומטעם זה מובן גם למה אין לגזור שמא יבוא לסחוט, כי לא גזרו בקטן איסורי דרבנן).

⤶ וסיים הביה"ל שעדיף לומר לגוי להשרות את הבגדים.

הערות שוליים[עריכה]

  1. הפרמ"ג מתיר אפילו בחיתול מלוכלך משום שזה משאצל"ג. הביה"ל חולק עליו ואוסר כי ביום חול ניחא לו בניקוי הבגדים, אבל על ידי גוי התיר.