פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שה ח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח | נתינת מרדעת בחצר[עריכה]
הגמרא מתירה (נב:) להניח מרדעת על החמור בשבת כשהוא בחצר. [וכנזכר בסעיף הקודם אסרו הראשונים לקשור אותה בשבת (הרא"ש והטור ביארו שזה משום משתמש בבעלי חיים)].
◄ סמ"ג: מותר להניח מרדעת רק על חמור, אך לא על סוס, והורדת מרדעת אסורה בכל מקרה. אוכף אסור בהורדה ונטילה בין בסוס ובין בחמור[1].
☜ כך פוסק שו"ע.
◄ טור: מותר להניח אוכף ללא קשירה, שהרי הטעם שהתירו להניח מרדעת ללא קשירה היה משום שבקשירה משתמש בבעלי חיים (כך מבאר הירושלמי את האיסור בקשירה), ואין הבדל בין הנחת אוכף על סוס או הנחת מרדעת על חמור ובשניהם מותר.
☜ כך פוסק אליה רבה.
בכל אופנים שנאסר הטעם משום טרחה שלא לצורך (משנ"ב[2]).
גר"א בשם רש"י: כל הבהמות מצטערות מהקור ומותר להניח עליהם מרדעת. ובזמן שהקור גדול או בזמן שהחום גדול ויש לבהמות זבובים לכו"ע מותר להניח על כל בהמה מרדעת (משנ"ב).
גר"א: השו"ע אסר להוריד מרדעת מעל חמור כדעת הסמ"ג. אבל רש"י מתיר להוריד משאר הבהמות את המרדעת כי רק חמור מצטנן מאליו, אבל לשאר הבהמות יהיה חם אם לא יורידו את המרדעת (והסכים הגר"א לדבריו). (ביה"ל).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בית יוסף: הגמרא אומרת שחמור מותר במרדעת משום שיש לו צער צינה. ואם כך להניח על סוס אסור בכל מקרה, משום שאין לו צער צינה. וגם בחמור אסור ליטול המרדעת וכן אסור באוכף שאינו מחמם כל כך ומוכח כדברי הסמ"ג. ומה שנאסר לתת אוכף וכן מרדעת על סוס אינו משום משתמש בבעלי חיים (כמו שביארו הרא"ש והטור בשם הירושלמי) אלא משום שנראה כהולך למקום רחוק או שרוצה להטעינה משוי.
- ↑
צ"ב לא ביאר משום שנראה כהולך למקום רחוק או שהולך למוכרה בשוק כמו שכתב בבית יוסף או מדין משתמש בבעלי חיים כמו שביארו הראש וטור.