פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שז ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שז ב

סעיף ב | אמירה לגוי[עריכה]

הקדמה לדין אמירה לגוי[עריכה]

אסרו חכמים לומר לגוי לעשות מלאכה בשביל יהודי. איסור זה נחלק לשני עניינים:
1. עצם האמירה לגוי. 2. ההנאה מהמלאכה שעשה הגוי. במצבים שונים התירו חכמים את הדבר, כדלקמן. בנוסף לאיסור הבסיסי, אסרו חכמים לצוות על גוי לעשות מלאכות שיגרמו לחשוב שהגוי שליח של היהודי בשבת.

עיקרי הדינים:

1. אסור לומר לגוי לעשות בשביל היהודי כל מלאכה בשבת, גם איסור דרבנן (אבל חומרא או מנהג מותרים). איסור זה שייך גם אם אומר לו ביום חול לעשות את המלאכה בשבת. (סעיף ב).

2. נחלקו הדעות מדוע הדבר אסור: או שהגוי נחשב כשליח של היהודי (רש"י). או משום 'ממצוא חפציך' (רש"י ומשנ"ב בסעיף זה). או שזה איסור תורה (בה"ג ויראים). או משום שהדבר יקל את שבת בעיננו (רמב"ם).

3. מותר לרמוז לגוי בדרך ציווי ביום חול על שבת, ואם רומז בדרך סיפור דברים מותר גם בשבת. (משנ"ב) (ועם זאת אסור להנות מהמלאכה שעשה הגוי חוץ מהאופנים המובאים לקמן).

4. גם הקריאה לגוי שיבוא לבית היהודי נחשבת כאמירה שאסורה (עיין בסעיף כב). אם יש הפסד גדול התירו לקרוא לגוי שיציל, או לומר לו כדרך רמז 'כל המכבה אינו מפסיד' (סעיף יט).

5. אופנים שחכמים התירו לומר (ממש) לגוי (גם מלאכות דאורייתא): א. חולה שאין בו סכנה. ב. קטן שנצרך מאוד למשהו, גם הוא נחשב לחולה שאין בו סכנה. ג. בשעת דחק התירו לומר לגוי לצורך רבים (סימן רעו ב, רמ"א ובמשנ"ב ס"ק כה). התירו לומר לגוי לעשות איסור דרבנן במקום הפסד גדול, צער הגוף או מקום מצווה (סעיף ה).

6. אסור להנות ממלאכה בשבת שעשה גוי לצורך היהודי אפילו בדיעבד. גם אם אמר לו בדרך רמז (משנ"ב). כדי שלא יבוא לבקש מהגוי (תוס' ורמב"ן) או שלא יהנה ממלאכת השבת (רש"י ור"ן).

7. אופנים שמותר להנות ממלאכת הגוי: הנאה שהייתה במקום עוד לפני מעשה הגוי, או אם המעשה היה שלילי כמו כיבוי אור (אחרונים). וכן אם הגוי עשה מלאכה בדרך של פסיק רישיה (סימן רנג סעיף ה ברמ"א ומשנ"ב שם).

8. אם הגוי עושה בשביל עצמו את המלאכה מותר להנות ממנה, אלא אם כן יש חשש שהגוי ירבה בשביל היהודי (אבל ביום ראשון מותר להנות ממעשה הגוי בכל מקרה). אבל ודאי שאסור לומר לגוי לעשות בשבת מלאכה בשביל עצמו כדי שהיהודי יוכל להנות ממנה בשבת.

9. יהודי שרואה גוי שבא לעשות בשבילו מלאכה חייב למחות בו (ואם הגוי בא רק להוסיף- נהגו שלא למחות בו (ספר אורחות שבת). וכן כשאין הנאה חיובית ממעשה הגוי).

10. אסור לקרוא לגוי לבוא לביתו כדי שיעשה מלאכה עבור היהודי (רא"ש^[1]).

11. מראית עין: האיסור מפני מראית עין נידון בעיקר בסימן רמז' לגבי מסירת איגרת לגוי, וכן בסימן רמה לגבי גוי שעושה מלאכה בשביל יהודי בתוך העיר.

המשנה אוסרת (קנ.) לומר בשבת לחברו שישכור בשבילו פועלים. והגמרא מעמידה שהכוונה לגוי, (ורק מטעם צדדי הגמרא דוחה ומעמידה את המשנה באופן שונה).

המשנה אומרת (קכא.) שאם גוי בא לכבות דליקה בשבת אסור לומר לו לכבות, כיוון שאמירה לגוי שבות. (למרות שאלו איסורי חכמים אסור לומר לגוי לעשות אותם (תוספות)).

☜ טור ושו"ע: אסור לומר בשבת לגוי לשכור פועלים. וכל דבר שאסור ליהודי לעשות בשבת אסור לומר לגוי לעשותו^[2].

1. טעם האיסור לומר לגוי הוא משום 'ממצוא חפצך' שכל זה התעסקות בעסקיו בשבת (משנ"ב).
2. מותר לומר לגוי לעשות דבר שנהגו משום חומרא או מנהג (מג"א).
3. אסור לומר לגוי בשבת שישכור לו פועלים לאחר השבת (חיי אדם).

[עריכה]

❖ אמירה לגוי בחול בשביל שבת[עריכה]

הגמרא אומרת (ב"מ צ.) שאסור ליהודי לומר לגוי לחסום את פרתו ולדוש בה.

רב סעדיה גאון: משמע שאסור ליהודי לומר לגוי ביום שישי לעשות בשבילו מלאכה בשבת^[3].

הגמרא אומרת (קנג.) שיהודי ההולך בדרך והגיעה שבת, מותר לו לומר לגוי לשמור לו את ארנקו כיוון שישראל בהול על ממונו ואולי יבוא לטלטל בעצמו.

ר"ן: משמע שרק בגלל שישראל בהול על ממונו מותר, אבל אם לא, אסור למרות שזה יום שישי.

כך גם סוברים: רא"ש, רשב"א, מרדכי, סמ"ק, תרומה ורמב"ם.

☜ וכך פוסק שו"ע.

1. אסור לומר לגוי לשכור פועלים אפילו אם לא ידבר איתם על סכום הכסף המדובר, אלא רק על עצם העבודה (ביה"ל).
2. אמירה דאמירה בחול (ובשבת, עיין סעיף ה):

◄ חתם סופר: מותר לומר לגוי שיאמר לגוי אחר שיעשה מלאכה בשבת.

◄ ביה"ל מוכח מתשובת הרשב"א לאסור (ביה"ל).

❖ לרמוז ביום חול בשביל שבת[עריכה]

◄ תרומה וסמ"ג: מותר לומר לגוי במוצאי שבת מדוע לא עשה כך וכך בשבת, ומתוך כך יבין שהיהודי רוצה שיעשה בשבילו בשבת.

☜ כך פוסק שו"ע. (בסעיף כב פסק הרמ"א שאסור לרמוז. וכאן שאני כיוון שמדובר שאומר ביום חול, ודינו קל יותר (משנ"ב)).

◄ ריטב"א וטור: אסור אף באופן כזה.

1. הגם שמותר לרמוז לגוי ביום חול, אסור להנות מהמלאכה בשבת עצמה, אבל אם הגוי רק מוסיף הנאה^[4] (כגון שמוסיף עוד נרות) מותר להנות בשבת (משנ"ב).

הערות שוליים[עריכה]