פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שח ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | טלטול כלי גדול[עריכה]
הגמרא (עירובין קב.) אומרת שהאמוראים התירו לטלטל קורה או מכתשת גדולה שרק כמה אנשים יכלו לטלטל אותם, כיוון שתורת כלי עליהם.
רבה ורב יוסף (שבת לה.) אוסרים לטלטל כוורת שיש בה ארבעה כורים (ונחלקו לגבי כוורת בת שלושה כורים).
◄ תוספות: אין דרך לטלטל כוורת ולכן אם היא גדולה אסור לטלטלה. אך כלים שרגילים לטלטלם הגם שהם גדולים מותרים.
◄ רי"ף, רמב"ם: מותר לטלטל כל כלי גדול. (והשמיטו את דברי רבה ורב יוסף כיון שהם סוברים שאין הלכה כמותם (מגיד משנה)).
☜ כך פוסק שו"ע.
⤶ אבן וקורה המיוחדים לתשמיש, אפילו שהם כבדים מותר לטלטלם (משנ"ב).
כלי שמלאכתו להיתר, אפילו אם לא רגילים לטלטלו מחמת כובדו, אינו חסרון כיס. אך אם רגילים שלא להזיזו ממקומו מפני שהוא מתקלקל מחמת כך, אסור, דהוי חסרון כיס[1]* (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
* כלי שמלאכתו להיתר שמקפיד עליו. מדברי המשנ"ב כאן נראה שסבר שיש חסרון כיס גם בכלי שמלאכתו להיתר. אמנם אפשר לדחות שכוונת המשנ"ב למה שכתב החזו"א (מג, יז) שדבר שמייחד לו מקום אפילו שהוא להיתר, דינו כחסרון כיס (כלומר, המשנ"ב אסר מדין קביעת מקום ולא מדין קפידה על שימוש) וצ"ב בדעתו. והרבה אחרונים (הגר"ז ועוד) סוברים שאין חסרון כיס בכלי שמלאכתו להיתר (וכן פסק בחזון עובדיה שבת ג, עמוד צא).
אמנם כלים העומדים לסחורה שמקפיד עליהם כתבו האחרונים שאסור להשתמש בהם למרות שהם עומדים לתשמיש מותר, (ורק כלים שלא עומדים לסחורה מותרים אפילו אם מקפיד על שימושם) (שש"כ כ, כא).