פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שח ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד | כלי שמלאכתו להיתר[עריכה]
המשנה (קכד.) אומרת שמותר לטלטל כלים בין לצורך ובין שלא לצורך. רבא מבאר שכלי שמלאכתו להיתר מותר בין לצורך גופו ומקומו ובין מחמה לצל, וכלי שמלאכתו לאיסור מותר רק לצורך גופו ומקומו.
◄ רמב"ם, רשב"א (ע"פ מגיד משנה) ור"ן: אסור לטלטל כלי שמלאכתו להיתר כשאין לו בו שום צורך (שהרי הגמרא אמרה שרק מחמה לצל מותר ולא הזכירה שמותר לשום צורך).
☜ כך פוסק שו"ע.
◄ רא"ה, מיוחס לר"ן: מותר לטלטל גם לשום מטרה ('וחמה לצל' היינו לשום מטרה).
אף טלטול במטרה שיהיה מוכן לו בהמשך היום, נחשב לטלטול לצורך, ומותר (משנ"ב).
קדירה המיועדת לבישול ורק לפעמים היא מיועדת לשמור בה את פירות או מים, דינה ככלי שמלאכתו לאיסור (משנ"ב).
[עריכה]
❖ כתבי קודש ואוכלים[עריכה]
◄ רא"ה (בריטב"א[1]), תוספות ור"ן: כתבי קודש, כלים שמיועדים לשימוש היתר (כמו כלי אכילה) או אוכלים, מותרים בכל טלטול שהוא.
☜ כך פוסק שו"ע.
◄ רמב"ם (לפי המשנ"ב): גם כלי מאכל נחשבים כלי שמלאכתו להיתר[2].
⤶ משנ"ב: מביא דעתו בשם יש מחמירים.
❖ מוקצה בתשמישי מצווה[עריכה]
א. תפילין:
◄ ספר המקדש: אסור לטלטל תפילין בשבת, שהרי אסור להניחם, והוי ככלי שמלאכתו לאיסור (שכן הגמרא בגיטין (ס.) אומרת שלא מניחים תפילין בשבת כי שבת היא אות).
☜ כך פוסקים מג"א וט"ז.
◄ תרומת הדשן (וכך עולה מתוספות, רש"י, רא"ש, ר"ן): מותר לטלטל אם יש צורך בדבר (ואין איסור להניח תפילין בשבת, אלא שלא צריך).
☜ כך פוסק רמ"א.
⤶ במקום דחק אפשר לטלטלן (מחמה לצל, שהרי לראשונים הללו זה כלי שמלאכתו להיתר) (משנ"ב).
ב. מגילת אסתר:
◄ פרי חדש: אסורה בטלטול סתמי (ככלי שמלאכתו להתר).
◄ אליה רבה, פרי מגדים (וכך נראה שפסק משנ"ב): דינה כמו כתבי קודש שמותרים בכל טלטול.
ג. לולב:
◄ תוספות שבת, דרך החיים, חיי אדם, משנ"ב: אסור לטלטלו אפילו לצורך גופו ומקומו, כיוון שאין תורת כלי עליו.
◄ ט"ז: מותר לצורך גופו ומקומו.
ד. שופר: רמ"א: מותר לצורך גופו ומקומו.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ לשון הרא"ה: 'דודאי כלים שמשמשים לעולם היתר לצורך אכילה ושתיה ושאר צורכי שבת שאין משמשים לעולם איסור, כולם היו מותרים לעולם, דלא סגיא בלאו הכי'. לשון התוספות: 'דהא פשיטא דכוסות וקערות וצלוחיות היו מטלטלין'. וגם מדברי רש"י משמע שמותר לטלטל סכין קטן שעל השלחן כיוון שהיה תדיר בתשמיש. יש לשים לב שהם לא דיברו מפורש על אוכל, אבל לע"ד סברת כל הראשונים היא שחז"ל לא גזרו אלא על כלים שיש להם שימוש אסור ומותר. אבל כלים או אוכלים מעולם לא היו בכלל גזירת מוקצה ולכן נשארו מחוץ לאיסור בכלל (ומה עוד שלא מסתבר שחז"ל יגזרו על אוכלים משום מוקצה).
- ↑ ונראה שכוונתו לדברי הרמב"ם בתחילת פרק כה, הלכה א: 'יש כלי שמלאכתו להיתר והוא הכלי שמותר לעשות בו בשבת דבר שנעשה לו בחול, כגון כוס לשתות בו וקערה לאכול בה וסכין לחתוך בו בשר ופת וקורדום לפצוע בו אגוזים וכיוצא בהן'. ועיין בהערה הקודמת. ולכאורה קשה