פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שח ז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז | שברי חרס מערב שבת[עריכה]
הקדמה קצרה לסעיף:
השו"ע מוסיף בסעיף זה שני פרטים על גבי הסעיף הקודם :
- גם אם אין כלים שאפשר לכסות עם השבר במקום זה, מותר לטלטלו כיוון שבמקום אחר יש.
- אם זרק את השבר מבעוד יום לאשפה אסור לטלטלו.
הגמרא (קכד:) אומרת שחתיכת חרס קטנה מותרת בטלטול אפילו במקום שאין כלים שאפשר לכסות אותם (דעת רבא שם ויש אמוראים שמתירים רק במקום שיש בו כלים שאפשר לכסות אותם עם החרס).
רי"ף, רא"ש וטור: כך הלכה.
☜ וכך פוסק שו"ע.
❖ מתי נשבר הכלי (ודין שבר קטן של כלי)[עריכה]
תוספות: כיוון שרבא סובר שיש נולד בשבת, צריך לומר שמדובר פה בחרס שנשבר בערב שבת.
⤶ טור: כלי חרס שנשבר בחול וראוי לכסות בו כלי מותר לטלטלו אפילו אם אין כלים שצריכים כיסוי.
◄ ביאור הבית יוסף: אם כלי החרס נשבר לשני חלקים מותר בין אם נשבר בשבת ובין בחול (ואין כאן נולד[1]). ואם כלי החרס נשבר לחלק קטן שלא היה לפני כן, יש בו איסור נולד, ואסור לטלטלו אם נשבר בשבת, ורק אם נשבר בחול מותר (וזה מה שכתב הטור 'שנשבר בחול').
◄ ביאור הדרכי משה: גם אם נשבר בשבת מותר לטלטלו ואין בזה נולד. (ומה שכתב הטור 'שנשבר בחול' לאו דווקא אלא משום סיפא כתב כך ששם מדובר על זרק לאשפה מבעוד יום).
☜ גם אם נשבר בשבת מותר לטלטלו (משנ"ב[2]).
❖ זרק את שבר החרס לאשפה[עריכה]
הברייתא (קכד:) אומרת שהזורק לאשפה כלי שנשבר, אסור להשתמש בו בשבת. ומבאר רב פפא שמדובר על כלי שזרקו מערב שבת.
☜ טור ושו"ע: אם זרק את החרס מערב שבת לאשפה, אסור להשתמש בו בשבת.
⤶ אם זרק בשבת, אפילו שנשבר מערב שבת, דינו עדיין ככלי, כיוון שבביה"ש היה ראוי (משנ"ב).
האיסור בחרס שזרקו לאשפה מבעוד יום שייך אפילו אם החרס ראוי עדיין למלאכתו הראשונה (ביה"ל).
אם זרק לרחוב נחשב כזרק לאשפה, ונקט השו"ע דבר המצוי, כיוון שאין רגילות לזרוק לרחוב שעוברים בו בני אדם. אם הניח מאחורי הדלת לכאורה דינו כזרק לאשפה, אך יש לדחות (ביה"ל).
אדם המוצא כלי באשפה בשבת ולא יודע מתי זרקו אותו, יכול להקל, (אך לרעק"א אין הדבר ברור להקל), אבל אם מצא ברה"ר או בכרמלית בודאי אפשר להקל (ביה"ל).
הזורק כלי גמור לאשפה אינו בטל מתורת כלי, כי בטלה דעתו (משנ"ב).
❖ דבר שאינו ראוי לשימוש מתחילה[עריכה]
הגמרא (מו.) אומרת שמותר לטלטל נר של נפט משום שראוי לכסות בו כלי. מקשה הגמרא: אם כך, גם אבנים וחול יהיו מותרים בשימוש? עונה הגמרא שאין להם תורת כלי, ולנר של נפט יש תורת כלי.
הגמרא בביצה (לב:) אומרת שאסור לסמוך דלת בבקעת עץ כיוון שאין עליה תורת כלי.
רמב"ם, מרדכי בשם רבינו מאיר וטור: אסור לטלטל אבנים, עצים וכדומה אפילו לצורך גופם ומקומם.
☜ שו"ע: אסור לטלטל אבנים וכדומה, אפילו שניתן לכסות בהם כלים, כיוון שאין להם שייכות לכלי כלל.
אם ייחדו מבעוד יום לשימוש, או שעשה בו מעשה המוכיח שרוצה להשתמש בו, מותר לטלטלו בשבת (לקמן, סעיף כב).
טלטול נר או פתילה. נר מוגדר ככלי שמלאכתו לאיסור ומותר לטלטלו רק לצורך גופו ומקומו[3]. ובספר מור וקציעה אוסר לטלטל נר אפילו לצורך גופו ומקומו (כיוון שאינו ראוי לשום תשמיש ואין עליו שם כלי). פתילה נחשבת לכלי שמלאכתו לאיסור, אך שברי פתילה נחשבים למוקצה מחמת גופו.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ הבית יוסף נצרך לחלק כך כיוון שבסעיף הקודם הטור לא חשש לנולד בכלי שנשבר גם בשבת. לכן חילק בין כלי שנשבר לשני חלקים ובין כלי שנשבר לחלק קטן שלא היה לפני כן, והוי נולד.
- ↑ ויש שפסקו להחמיר כדעת הבית יוסף (בן איש חי, שנה שניה, מקץ י. חזו"ע שבת ג, עמוד קל).
- ↑
אך לא בשביל הנר (משנ"ב). אמנם מותר לומר לגוי לטלטלו כדי שלא יפסד. (על פי ס"ק טו).