פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שח ט

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שח ט


סעיף ט | בניין וסתירה בדלתות[עריכה]

הברייתא (קכב:) אומרת שמותר ליטול דלת של שידה תיבה ומגדל אבל אסור להחזיר, ודלת של לול תרנגולים אסור גם ליטול וגם להחזיר.

הגמרא מקשה: בשלמא דלת של לול אסור, משום בונה וסותר. אבל דלת של שידה, תיבה ומגדל, אם יש בניין וסתירה בכלים צריך לאסור גם את נטילת הדלת, ואם אין בניין וסתירה בכלים צריך להתיר גם החזרת הדלת. עונה הגמרא: האיסור הוא גזירה שמא יתקע[1] ולכן אסור רק להחזיר, אבל ליטול מותר ואין גזירה.

הראשונים חולקים מתי גזרו שמא יתקע, ומתי יש איסור תורה גמור (של מכה בפטיש או בונה):

◄ רי"ף (ע"פ הר"ן): בבניין המחובר לקרקע יש איסור תורה, ובכלים שייכת רק גזירה שמא יבוא לתקוע.

☜ כך פוסק שו"ע.

◄ רמב"ם (ורי"ף לפי הרב המגיד וב"ח): בין בכלי ובין בכלי המחובר לקרקע[2] יש גזירה שמא יתקע (עיין הערה[3]).

  1. ◄ תוספת שבת: לול של תרנגולים אסור מהתורה רק אם בנה אותו מחובר לקרקע, שהרי בסעיף י מבואר שכלי שחיברו לקרקע דינו ככלי.

◄ פרי מגדים: לול אסור אף אם חיבר אותו אחר כך לקרקע כיוון שיש לו ציר, ודינו חמור. (ובסעיף י כלי המחובר נחשב לכלי משום שמדובר על כיסוי כלי בלי צירים).

הערות שוליים[עריכה]

  1. לדעת רש"י, יעבור על איסור מכה בפטיש של גמר המלאכה (כי אין בונה וסותר בכלים לדעתו. עיין שיד, א). ולדעת הר"ן יעבור על בונה או סותר, (כיוון שיש בנייה וסתירה בכלים כאשר מדובר על מלאכה גמורה שעושים בכלי או מלאכת אומן). במשנ"ב מביא את שתי הדעות לביאור האיסור.
  2. אמנם הגמרא אומרת שבלול של תרנגולים יש איסור תורה, אבל הבית יוסף והב"ח מבארים שמאחר והגמרא חידשה שיש גזירה שמא יתקע, יותר אין צורך לומר שיש איסור תורה בדלתות של כלים המחוברים בקרקע. אבל בקרקע עצמה ודאי שיש איסור תורה. (כך עולה מהבית יוסף ופשוט).
  3. ויש להקשות: א. בדברי הרמב"ם נראה שהגזירה מוסבת רק על דלתות של לול ולא של כלים, וכיצד שייך לומר שבכלים יש גזירה. הבית יוסף מיישב (בדוחק לע"ד) שגם הסיפא העוסקת בכלים טעמה משום גזירה, וזה מה שכתב הרמב"ם בהמשך לגבי צירי הדלתות 'גזירה שמא...' ב. אם גם בכלים וגם בכלי המחובר לקרקע האיסור רק משום גזירה, מדוע יש הבדל בניהם לגבי דין הנטילה, שכלי מותר וכלי המחובר לקרקע אסור? הב"ח מיישב: בדלתות המחוברות לקרקע חכמים אסרו להחזיר שמא יתקע (ונמצא בונה) או ליטול שמא הדלת תקועה (ונמצא סותר), אבל בדלתות של כלים שלא שייך איסור תורה בתקיעתם כלל, חכמים אסרו רק להחזיר (כיוון שזה דומה לבונה מתחילתו שאסור מהתורה [לפי שיטת הר"ן]) אבל לא אסרו לסתור כיוון שזה לא דומה לסותר מתחילתו. [כלומר, בנייה מתבצעת שלב אחרי שלב, לכן אסרו חכמים לבנות אפילו שלב אחד כי דומה לבונה. אבל סתירה לא נעשית שלב אחרי שלב אלא בבת אחת, לכן חכמים לא אסרו סתירה שנעשית בחלק מהכלי. (שמעתי מהרב משה בר ציון שליט"א)].