פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שטו

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שטו


סעיף יג | כיסוי כלי[עריכה]

הגמרא אומרת (קלט:) שאסור לכסות כובא (גיגית) עם בגד, אבל אם מכסה חצי מהכלי מותר.

◄ רש"י, רמב"ם, תוספות וטור: משום אוהל. ודווקא בכלי גדול שיש לו חשיבות של בניין, אבל בכלי קטן מותר כדין פוריא (שהותר להניח קרש על מחיצות).

◄ ראב"ד ורשב"א: משום שנראה כעושה משמרת, וכאשר מכסה חציה לא נראה כמשמרת (ואין איסור בשאר כלים כיוון שלא נראה כמשמר).

⤶ ר"ן ומגיד משנה בשם הרשב"א: רק אם יש רווח אויר של טפח מהמשקה בתוך הכלי עד למעלה אסור, אבל בפחות מזה מותר.

☜ שו"ע: אסור משום אוהל, ודווקא כשיש חלל אויר טפח.

⤶ נכון להחמיר כדברי השו"ע. והסומכים על הראב"ד ומכסים חבית יש להם על מה לסמוך (משנ"ב).

א. כל האיסור הוא דווקא בחבית רחבה[1], אבל בחבית קטנה מותר הואיל והמחיצות עשויות כבר. ואם מטלטל את החבית כדי להניח עליה כיסוי, אסור אפילו בחבית קטנה (משנ"ב). לכן בסעודות גדולת צריך להפוך כלפי הקרקע את החביות שמניחים עליהם את הפלטות, כדי שלא יהיה אוהל על ידי ההנחה (חיי אדם).

ב. אם יש על פי הכלי מכסה המיועד לסגירה ופתיחה, מותר לכסותו (ט"ז ושאר אחרונים[2]).

ג. אסור לסגור מגירת שולחן או כיסוי של מיטה שלא מחובר אליה, כיוון שעושה בזה אוהל. אלא שכיוון שלרשב"א וראב"ד אין בזה איסור, המקל יש לו על מה לסמוך[3] (משנ"ב).

ד. אם חצי הכלי מכוסה מותר להמשיך את הכיסוי לגמרי, כמוסיף על אוהל עראי (שער הציון).

ה. מדובר על בגד שלא מקפיד עליו אם יפול למים, שאל"כ אסור לפרוס אותו שמא יפול ויבוא לידי סחיטה (ביה"ל).


הערות שוליים[עריכה]

  1. ושיעור רחבה לא נודע לנו (חזו"א נב, י). ויש שכתב ששיעורו ככלי מחזיק ארבעים סאה, ובכלי עגול זה רוחב שתי אמות (שולחן עצי שיטים, הובא בהליכות עולם (ד, עמוד ז).
  2. ותמה הגרש"ז מדוע המשנ"ב לא הביא דבריו להלכה.
  3. החזו"א (נב, יד) הקל בזה משום שלא מצינו איסור להניח קרקע ומחיצות תחת גג שעשוי כבר. (עיין אורחות שבת פרק ט הערה לו). ובמגירה של ארון כתב בשש"כ בשם הגרש"ז שאפילו לחיי אדם מותר כיוון שהאוהל נשאר גם בהוצאת המגירה, ובהכנסתה הוא אינו אלא כמצמצם את מקום האוהל.