פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שטו ה
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה | פתיחת כסא מתקפל[עריכה]
הגמרא אוסרת (קלח.) העמיד כילה וכסא גליין (מין כסא של פרקים), אבל מתירה להעמיד מטה וכסא טרסקל ואסלא.
רש"י: מיטה וכסא טרסקל ואסלא, כיוון שלא עושה כלום, שהרי הם עשויים ועומדים, מותר לנטותם (אך האיסור בכסא גליין הוא שמא יתקע. ולתוספות: כל האיסור כאן הוא מדין עשיית אוהל).
☜ שו"ע: מותר לפתוח כסא שהעור נפתח כשפותחים את הכסא.
מותר להעמיד חופה ולסלקה (אם הכלונסאות מחוברות כבר לבד החופה מבעוד יום), אף אם כוונתו לשם אוהל (משנ"ב ושער הציון[1]*). וכן מותר להשתמש ב’דף’ שבבית הכנסת שמניחים עליו ספרים. ומיהו בדף בלאו הכי מותר, שהרי אין כוונתו לשם אוהל, וממילא אין שם אוהל עליו (תוספות שבת).
מותר להניח מיטה באופן ישר (אם הייתה נטויה), כיוון שעשויה ועומדת. וכלי שיש בו ארבעים סאה מסתפק בפרמ"ג, כיוון שיש עליו שם אוהל[2] (ביה"ל).
מיטות התלויות על צידם על הקיר, אסור לפרוס בשבת את הסדין, כיוון שבונה את המיטה כסדר. אבל אם הסדין פרוס מע"ש או שיש כבר חבלים שעשויים כלבוד, מותר. אך אין להתיר כיוון שיש לה מחיצות בראשה, אלא יבנה בשינוי הסדר. אמנם מצד טרחה בשבת יש לאסור אא"כ יש לו אורחים, וגם אז מותר רק אם יש צורך במיטה זו (ביה"ל).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
* הנודע ביהודה (תניינא ל’) מבאר שההיתר בחופה הוא רק מחמת כבוד ולא בשביל להגן כאוהל רגיל (והחזו"א (נב, ו) הסכים לדברי המשנ"ב כאן). מדברי הנוב"י עולה לא כדברי המשנ"ב פה. בעצם נחלקו האחרונים מדוע כסא טרסקל הותר, האם מפני שלא עשוי למטה אלא לצורך שמעליו (נוב"י), או כיוון שהוא עשוי ופריסת המחיצות היא רק תוספת בעלמא (משנ"ב).
מכאן יש לדון האם מותר לפתוח גגון של עגלה שמיועד לפתיחה וסגירה אלא שהוא מיועד לשימוש מתחתיו. החזו"א (נב, ו), השש"כ (כד, יג) והמנחו"א (ג, כג, טו) פסקו שמותר לפתוח גגון של עגלה. ויש שהחמירו וחששו לנוב"י (עיין אגרות משה ד, קה, ג וילקוט יוסף (שטו, י).
- ↑
משמע שבהפיכת כלי קטן אין איסור של בניית אוהל.