פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שטז א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | צידה למקום המשתמר[עריכה]
חכמים סוברים (קו. במשנה) שהצד ציפור דרור למגדל, וכן הצד צבי לבית חייב, ושאר עופות חייב אם צד לבית כיוון שהם ניצודים בו (ע"פ הגמרא). ואם אינם ניצודים בו אסור מדרבנן.
☜ כך פוסקים טור ושו"ע.
⤶ ואפילו לבית קטן, משום שציפור דרור אינה מקבלת מרות ונשמטת מזוית לזוית (משנ"ב).
השולה דג מהים לתוך ספל של מים חייב משום צידה, אבל לתוך בריכה אינו חייב משום שיכול לחמוק לחורים וסדקים. הצד אריה אינו חייב עד שיכניסו לכלוב שלו (משנ"ב).
ציפור דרור ניצודת רק מדרבנן[1], כגון בבית גדול, ויש לו קור גדול מותר לסגור את החלון כיוון שאינו מתכוון למרות שזה פסיק רישיה (חיי אדם).
❖ מה נחשב ניצוד (עיין ביה"ל)[עריכה]
בגמרא (שם ע"ב) מובאות ארבע הגדרות מה נחשב מקום שהצד ממנו חייב: א. כל שהכתלים אינם מטילים צל זה על זה. ב. כל שיש פינות שהחיה יכולה לברוח אליהם. ג. כל שצריך לצודו בכמה פעמים (אבל בפעם אחת מותר). ד. כל שאומרים הבא מצודה ונצודנו.
◄ רש"י, אור זרוע, רמב"ם, המגיד משנה, מאירי, רבינו ירוחם טור: כל השיעורים שווים, והעיקר שיכול לצוד בפעם אחת[2].
☜ כך פוסק משנ"ב.
◄ תוספות: 'הבא מצודה' בעופות, שאר השיעורים בחיה.
◄ רשב"א: הבא מצודה הוא שיעור אחר משאר השיעורים, והלכה כשיעור זה.
המכניס ציפור לבית גדול שעדיין יכולה להשמט בו (ויש בזה איסור דרבנן), אלא שלא נעל את הדלת, שאז אין כמעט משמעות להכנסת הציפור לבית, יש להסתפק אם אסור (ביה"ל). (האם גם בזה יש איסור דרבנן כי זה מעין צידה, או שרק אם נועל את הדלת אסור שבזה יש מעט תועלת. ודייק הביה"ל מדברי התוספתא שאסור מדרבנן).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
לכאורה משמע שהוא הדין שאר החיות המוזכרות בסעיף זה שאסורות רק מדרבנן (צבי או ציפור למקום שאינם ניצודים בו לגמרי, היינו בית שאינו סגור לגמרי או ביבר שאינו סגור לגמרי). וכך משמע מתחילת דברי המשנ"ב (בס"ק ה).
- ↑ בביה"ל הביא אפשרות שההגדרה של 'עוקצי עוקצי' שונה משאר ההגדרות לדעת הרמב"ם (כיוון שהוא השמיט את ההגדרה הזו) ויישב באופן נוסף שם.