ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שט א

סעיף א | הרמת ילד עם מוקצה[עריכה]

המשנה (קמא:) אומרת שמותר ליטול (בחצר (רש"י)) את בנו והאבן בידו. ואומר רבא שאסור ליטול את בנו אם יש לו דינר בידו.

הגמרא מבארת שמדובר על תינוק שיש לו געגועים על אביו, שאם לא יטול אותו איתו יבכה ואולי יחלה. ועם זאת רק אבן מותרת ולא דינר, כיוון שאם האבן תיפול האבא לא יבוא להרים אותה, אבל אם הדינר יפול יש חשש שיבוא לטלטלו.

◄ רש"י: רבא אסר להרים את הילד שבידו יש דינר ואסר גם לתת לו יד, כיוון שבשניהם יש חשש שיבוא להרים את הדינר אם יפול.

◄ רמב"ן: רבא אסר רק להרים את הילד^[1], אבל לא אסר לתת לו יד (כמו שאין איסור ללכת לידו שמא יבוא להרים).

☜ שו"ע: אם יש לתינוק געגועים מותר להרימו כשיש בידו אבן, ואסור בדינר. ואסור אפילו לתת לו יד וללכת עימו (רש"י) ויש אומרים שלא אסרו אלא להרים את הילד אבל לתת לו יד מותר (רמב"ן).

⤶ ב"ח: הלכה כדעה ראשונה ואסור לתת לו יד. אליה רבה: אפשר לסמוך על הרמב"ן ולתת לו יד (ביה"ל).

1. מדובר רק בחצר, אך ברשות הרבים ודאי שאסור, כיוון שהרמת התינוק נחשבת כנשיאת האבן עצמה (משנ"ב).

2. לא מצריכים להפיל את האבן מידו של התינוק כי מדובר על תינוק שיבכה ויצעק אם יפילו את האבן מידו (משנ"ב ע"פ תוספות).

3. טלטול הילד עם האבן נחשב לטלטול המוקצה, אלא שהתירו חכמים במקום געגועים וכאשר אין חשש שהאבא יבוא לטלטל בידיו (משנ"ב).

4. אם נפלה האבן מידי התינוק אסור להרימה, אלא יוריד את התינוק ויגביה אותה, ושוב ירימו (משנ"ב).

[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]