פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיז ד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שיז ד


סעיף ד | קשירת חבל בדלי[עריכה]

נחלקו רבי יהודה וחכמים במשנה (קיג.) האם מותר לקשור חבל בדלי או לא. לדעת רבי יהודה מותר ולדעת חכמים אסור. ובגמרא מבואר שנחלקו בחבל של גדרי (חבל יקר) שאין חשש שיבטלו שם. לדעת רבי יהודה לא גוזרים משום חבל רגיל ולדעת חכמים גוזרים.

בהמשך הגמרא מובא שרבי יוחנן מתיר להביא חבל של גרדי ולקושרו בפרה ואין חשש שיעשה כך גם בחבל רגיל.

תוספות: העולה מדברי רבי יוחנן: או שהלכה כרבי יהודה שמותר לקשור בחבל גרדי (וכן סוברים המאירי והטור), או שהלכה כחכמים שאסור לקשור חבל גרדי, אלאל שבקשירת פרה אין טעם לגזור אטו חבל רגיל (וכך סוברים רמב"ם, רי"ו ורע"ב) (ורק אבנט או משיחה, שלא יבטלם שם, מותר לקשור).

מגיד משנה בשם רשב"א ותוספות, ר"ן ורבינו ירוחם: כל החשש בקשירת דלי היה רק בדלי הקבוע לבאר. אבל בדלי שאינו קבוע כמו הדליים שלנו, אין חשש כלל.

☜ שו"ע: אסור לקשור חבל בדלי, אלא רק אבנט ומשיחה (כרמב"ם). ובדליים שלנו אין חשש ומותר גם בחבל.

  1. אסור לקשור חבל גם אם דעתו להתירו מיד כיוון שיש רגילות להשאירו שם.(משנ"ב). (ולדעת הט"ז שם, אם דעתו להתיר מיד מותר).

  2. לדעת המג"א דליים בימינו אינם עשויים להשאר שם זמן רב ומותרים. ולפי זה לדעות שאסרו ביותר מיום יש לאסור כאן, כנ"ל בסעיף א, עם זאת אפשר להקל כדברי המג"א כי כמה ראשונים כתבו כדבריו, (ומכאן הקל הביה"ל ביותר מיום אחד בשעת הצורך) (ביה"ל).

❖ באיזה קשר עוסק הסעיף[עריכה]

הקדמה קצרה

ישנו הבדל בין חבל של גרדי לבין הקשרים שבסעיף א. בסעיף א מדובר על קשר שאנשים רגילים לקשור על מנת להתיר בזמן קצר, לעומת חבל גרדי שהרגילות להשאירו ליותר זמן, ולכן הרמב"ם אוסר גם לזמן קצר.

נחלקו האחרונים באיזה קשר גזרו חכמים חבל גרדי משום חבל רגיל. [חשוב להבהיר- חבל גרדי זו קשירה לזמן מועט, וחבל רגיל זו קשירה להרבה זמן].

◄ עולת שבת: מדובר על קשר אומן, שכן רק אז יש איסור תורה בחבל רגיל לדעת השו"ע. אבל בקשר רגיל זה רק גזירה לגזירה ומותר בחבל גרדי (וקצת צ"ב מדוע באבנט הותר קשר אומן. וייתכן שאין על זה שם קשר כלל).

◄ מגן אברהם, תוספת שבת ומאמ"ר: מדובר על קשירת הדיוט, ומצינו הרבה פעמים שגוזרים גזירה לגזירה[1] (ואז מובן מדוע באבנט מותר).

[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. מה שכתב המשנ"ב שמותר לקשור קשר הדיוט לזמן קצר לפי השו"ע (בסעיף א) לא סותר את דברי האחרונים שכתבו כאן לאסור חבל גרדי בקשר הדיוט, כיוון שבסעיף זה יש חשש גדול יותר שישאיר את הקשר.