פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיט א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | גדרי בורר[עריכה]
הגמרא (עד:) מביאה ברייתא שאומרת (ע"פ ביאור אביי) שהבורר לאכול לאלתר מותר, ולבוא ביום חייב חטאת. בהמשך, אומר רב אשי שהבורר לאכול ולהניח פטור, והגמרא מקשה מברייתא ששנינו שחייב, ועונה, הא בקנון ותחמוי והא בנפה וכברה[1] (ורק בידו מותר).
◄ לרש"י: הברייתא שהקשתה על רב אשי היא הברייתא לעיל. וא"כ יוצא שנפה וכברה אסורים רק אם עושה לבו ביום, אבל לאלתר יהיה מותר.
◄ לר"י, ר"ח, רמב"ם, רא"ש, ר"ן וטור: הברייתא המקשה היא ברייתא אחרת, ולכן רק ביד מותר לאלתר, אבל בנפה וכברה חייב חטאת, ובקנון ותמחוי פטור אבל אסור.
☜ וכך פוסק שו"ע[2]*.
הברור באיסור:
◄ פרי מגדים: אסור בדיעבד לאכול מזה בשבת.
◄ גר"א: כל מלאכות שבת מותרת אם עשאן בשגגה.
אף אם רוב התערובת היא פסולת, משמע מסתימת השו"ע שהתיר בזה (ביה"ל).
בורר בנפה וכברה חייב בין אם משאיר את המין שרוצה בו ובין אם בורר אותו, ואפילו לאלתר אסור (ביה"ל ולא כפרמ"ג[3]).
אם העלים המעופשים מעורבים עם העלים הטובים יוציא את הטובים, אבל אם העלים הרעים מקיפים את הטובים, יכול להוריד את הרעים ואז הוי כמו מקלף קליפה (ביה"ל בשם שיורי ברכה)[4].
בקנון ותחמוי אסור אפילו פחות מכגורגרת, שאף חצי שיעור אסור מהתורה (ביה"ל).
אף הבורר לצורך בהמות או עופות מותר (ביה"ל).
❖ שיעור לאלתר[עריכה]
◄ רא"ש, ר"ן בשם הר"ח, הרב המגיד ורי"ו: כל שבורר לצורך סעודה קרובה מותר.
☜ כך פוסק רמ"א[5]. והוסיף שמותר לברור אף לצורך אחרים (על פי תוספות).
◄ רי"ו: אם בורר לצורך סעודה קרובה מותר, ואם עומד בתוך סעודה אסור לברור לצורך סעודה אחרת שתהיה היום, וכן אם בורר לצורך סעודה אסור להשאיר לאחריה (עיין לקמן באחרונים).
◄ הגהות מרדכי: רק אם בורר ואוכל מיד מותר.
☜ כך פוסק תוספת ירושלים (ולדינא אין להחמיר בזה, אלא כדברי הרמ"א[6] (ביה"ל)).
◄רמב"ם: צריך לברור לאכילה מיד. (הבית יוסף מסתפק אם דעתו כהגהותמרדכי או שכל שהולך לאכול בסעודה הקרובה נחשב למיד).
אף אם הסעודה תארך כמה שעות מותר לברור לצורכה כיוון שבורר סמוך לה. ואם בירר לצורך אחרי הסעודה חייב חטאת, אבל אם בירר לאותה סעודה ונשאר ממילא לאחר כך מותר (משנ"ב). אם נמלך באמצע הסעודה להשאיר, מותר אבל לא שפיר למעבד הכי (שער הציון).
מותר לברור לצורך אחרים אפילו אף אם אינו אוכל עימם כלל (משנ"ב).
❖ דרך הוצאת עלים
☜ רמ"א: מותר לברור את העלים הטובים מתוך העלים המעופשים אם רוצה לאוכלם בסעודה הקרובה.
⤶ אך אסור להוציא את העלים המעופשים מתוך הטובים. ואם המעופשים ראויים לאכילה בשעת דחק איסורם רק מדרבנן (משנ"ב).
אם העלים המעופשים נפרדים ייקח את הטובים ויניח את הרעים (כדברי הרמ"א) אך אם קלחים, והמעופשים בחוץ, יכול להוציא את הרעים, דהוי כמקלף פרי[7]* (ביה"ל).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ כאשר מנפה בנפה או בכברה, נראה מהקדמת המשנ"ב שהמין הנשאר למעלה הוא האוכל והיורד הוא הפסולת. אך קשה משום שבס"ק ג וכן בס"ק נה ונח כתב שהמין היורד למטה הוא האוכל והפסולת נשארת למטה. ובאמת שלדינא יש בזה מחלוקת גדולה באחרונים (נזכיר חלקם: לכף החיים (ג, קיא, קטו) המאכל יורד למטה. לאור לציון (ב, לא, י) האוכל נשאר למעלה).
- ↑ * האחרונים דנו בכמה אופנים של ברירה בעזרת כלים: שימוש בכף או מזלג: ◄ משנ"ב (ס"ק סב ע"פ ביאור האחרונים), אג"מ (א, קכד), שש"כ ועוד: ברירה בכף אסורה אפילו לאלתר. אמנם אם משתמש בכף רק לנוחות, והיה יכול לברור גם בלעדיה גם הם מתירים. (עיין באג"מ ובשש"כ). ◄ הרב עובדיה (חזו"ע, ד עמוד קעג) הרב עמאר (שם) ומנוחת אהבה (ב ז, ז): מותר גם בעזרת כף או מזלג. ועיין בסעיף יז ובהערה מה שפסק המשנ"ב שם ומה שהערנו שם. שימוש במלחיה: ◄ רוב האחרונים: מותר להשתמש במלחיה למרות שיש בה גרגרי אורז מכמה טעמים: א. אינו מתכוון לברור והמלח נברר מאליו (הרב אליהו, איל משולש). ב. גם אם זה פסיק רישיה, זה איסור דרבנן. (הרב עובדיה, מנוח"א). ג. כל כלי שמיועד לברירה מיידית בלבד הוי כיד. (הגרש"ז). ◄ שש"כ (ג, סו): טוב שלא להשתמש במלחיה דרך המכסה שלה.
- ↑
הגרש"ז (שש"כ ג, הערה קעז) מסתפק לפי"ז אם יש לאסור להצמיד את המצקת של המרק אל דופן הסיר, דלמא הוי ככלי שבוררים בו ואסור גם לאלתר.
- ↑
ועיין בסוף סימן שכא ברמ"א.
- ↑ באמת שיש לדון האם הרמ"א פסק את דעת הרא"ש והר"ח מאחר שמשמע ממנו שצריך שתהיה הסעודה שמיסב בה מיד (ובפשטות כך יותר נראה מאחר שרבינו ירוחם לקמן מיקל אפילו לסעודה שאינה בסמוך, והההגות מרדכי התיר רק סמוך לאכילה ממש).
- ↑ כי גם לרמ"א יש ראיה מהגמרא שלנו כמו שכותב הגר"א (שאמרה שרק לבוא ביום אסור, משמע שפחות מזה הוי גם לאלתר) (ביה"ל).
- ↑
* אם יש חלק רקוב בפרי יכול להסירו סמוך לאכילה (שש"כ (ג, כג) כף החיים (טו)) ויש מי שהחמיר ליטול מעט מהפרי יחד עם החלק הרקוב (חוט השני (ב, כה ו)).