פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שכא ט

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שכא ט


סעיף ט | אין טחינה אלא בגידולי קרקע[עריכה]

תרומת הדשן: א. מותר לחתוך בשר דק דק כיוון שאין טחינה אלא בגידולי קרקע, וכמו כן כתבו תוספות שאין טחינה בדברים שנאכלים כמות שהם[1]. ב. אפילו מי שלא יכול לאוכלו מבושל מותר, כיוון שהולכים אחרי רוב העולם. ג. בשר חי שמתקנו לאכילה לעופות אסור לטוחנו כי מתקנו כך לאכילה[2], (או בגלל שזה שווי אוכלא או תיקוני אוכלא שנאסר בגמרא (דף קנה.)).

☜ שו"ע: מותר לחתוך בשר מבושל דק דק.

רמ"א: אסור לחתוך בשר חי לפני עופות משום שלא יכולים לאוכלו בלי החיתוך והוי שווי אוכל שאסור.

⤶ אם אפשר לאוכלו בשעת הדחק יש להסתפק (ביה"ל).

  1. שו"ע התיר לחתוך בשר כי אין טחינה אלא בגידולי קרקע[3]. (וגם מי שסובר שבהמה הוי גידולי קרקע מותר כיוון שיש ראשונים שסוברים שאין טחינה באוכלין. (לקמן בסעיף יב)) (משנ"ב).

  2. מותר לטחון בשר צלי אפילו למי שקשה לו לאוכלו, כיוון שהולכים אחר רוב העולם (משנ"ב).

  3. אם חותך בשר עבור עופות בכדי שיאכלו לאלתר, מותר לכו"ע (עיין לקמן בסעיף יב) (משנ"ב).

  4. האחרונים חולקים בהבנת הרמ"א:

ט"ז וגר"א: רמ"א אסר לחתוך בשר חי משום 'שווי אוכלא' לפני בהמה, וחלקו על הרמ"א שהרי קיי"ל בסימן שכד, ז שמותר.

◄מג"א: הרמ"א אסר משום טוחן[4].


הערות שוליים[עריכה]

  1. ואף לדעות הראשונים המחמירות בטחינה באוכלים יודו להתיר בשר כיוון שאין טחינה במה שאינו גידולי קרקע (תרומת הדשן).
  2. ומה שהתירו תוספות במה שנאכל כמות שהוא, זה משום שיכול לאוכלו אחר כך כמות שהוא ולטוחנו בין שיניו, אבל דבר שאי אפשר לאוכלו בלי טחינה, תוספות לא יתירו.
  3. איך זה מסתדר עם חיוב טחון שיש בלשון של מתכת (כדאיתא ברמב"ם)? צ"ל שזה נחשב לגידולי קרקע לעניין זה. וצ"ב.

  4. ולשון 'שווי אוכלא' דחוק לפירוש זה (ביה"ל). ואולי אפשר שנקט 'שווי אוכלא' כדי להשמיע שיש בזה משום תיקון המאכל ולכן הוי טוחן.