פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שכב א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | ביצה שנולדה בשבת[עריכה]
הברייתא בביצה (דף ג:) אומרת שביצה שנולדה בשבת שלאחר יו"ט, או ביו"ט שלאחר השבת, אסורה אפילו בטלטול, וחז"ל גזרו בכל שבת ויו"ט שלא לאכול ביצה שנולדה בהם גזירה משום שבת שלאחר יו"ט. ואפילו באלף לא בטילה.
[לרבה: הטעם, כיוון שצריך להכין את סעודת השבת ביום חול[1], ויש בזה איסור תורה, וגזרו גם בשאר יו"ט. לכן מבואר מדוע אינה בטילה באלף. לשאר אמוראים: משום גזירות דרבנן, ואינה בטילה משום דבר שיש לו מתירים].
טור: ביצה שנולדה בשבת אסורה אפילו בטלטול, ואפילו באלף לא בטלה (כיוון שיש לה מתירים). ויכול לכוף עליה כלי ובלבד שלא יגע בה (עם הכלי, וכל שכן בידיו (משנ"ב)).
☜ וכך פוסק שו"ע.
⤶ גם ביצה שספק נולדה בשבת אסורה מטעם דבר שיש לו מתירים (משנ"ב).
כיוון שאסורה באכילה אסורה בטלטול (משנ"ב). וכמוקצה מחמת גופו (שער הציון).
אם השכים בבוקר של השבת ומצא ביצה, מותרת באכילה, שתולים שנולדה מאתמול כיוון שרוב התרנגולות לא יולדות בלילה (משנ"ב).
אסור לגעת בביצה משום שהיא עגולה וזזה ממקומה (משנ"ב).
הכנה מיו"ט לשבת או משבת ליו"ט הוי איסור תורה. ודלא כרמב"ם בפירוש המשניות שכתב שהכנה טבעית (כביצה הנגמרת בבטן התרנגולת) איסורה רק מדרבנן (ביה"ל).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ שער הציון (ד') מסביר שביצה מותרת ביום ראשון ולא אומרים ששבת הכינה לו, כי סעודת יום חול לא חשובה ולא צריך להכין אותה מאתמול. [כי הכנה פירושו שהשבת צריכה הכנה ביום חול, ולא ביו"ט, ולא שיש איסור שהיו"ט יכין לשבת].