פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שכד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף טו | גריפת האבוס[עריכה]
נחלקו התנאים (קמ:) במשנה האם מותר לגרוף אבוס של בהמה מהתבן שבו (לסלק העפר שבתבן כדי שלא תקוץ הבהמה במאכל (רש"י)), וכן אסור לסלקו לצדדים. רבי דוסא מתיר וחכמים אוסרים. רב חסדא מבאר שנחלקו באבוס שהוא כלי, האם יש לגזור בו משום אבוס שבקרקע שבו יש חשש של השוואת גומות, רבי דוסא לא גוזר וחכמים גוזרים. (וידוע שהלכה כחכמים (בית יוסף)).
☜ כך פוסקים טור ושו"ע.
גריפה נאסרה שמא יבוא להשוות גומות בקרקע, (ושם עושה כן מתוך כוונה להשוות (תוספות)), וסילוק נאסר משום שמטלטל דבר שאינו ראוי לטלטול בשבת[1] (כיוון שסילוק עושים כשיש הרבה תבן ורוצה שהשור לא ידרוס אותו ברגליו, ומסתמא שיש בו גם תבן מאוס) (משנ"ב).
מותר לגרוף תיבה מן הפסולת שבה, שלא שייך לגזור בה שמא ישווה גומות (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
אך במטה יהודה (ס"ק ב) כתב שמלשון השו"ע נראה שסבר שטעם האיסור הוא חשש השוואת גומות (וכן דעת הרמב"ם (שבת כו, יט)). ולפי זה, אף כשאין בו שום לכלוך שאינו ראוי אסור לסלקו (כף החיים (סא)).