פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שכז ב
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | סיכה ומשמוש להנאה[עריכה]
המשנה (קמז.) מתירה לסוך ולמשמש אבל אוסרת להתעמל. (משמוש - עיסוי להנאתו. התעמלות - שפשוף בכוח (רש"י)). הגמרא (שם:) אומרת שצריך לשנות מדרך חול, לרבי חמא ברבי חנינא צריך לסוך ואחר כך למשמש, ולרבי יוחנן צריך לסוך ולמשמש יחד. והפוסקים פסקו כרבי יוחנן.
☜ טור ושו"ע: מותר לסוך ולמשמש לתענוג[1] בשינוי, והיינו ביחד, וימשמש בנחת ולא בכח.
⤶ בכח אסור משום עובדין דחול (ולרמב"ם מותר כל שאינו מתכוון להביא עצמו לידי זיעה) (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ נראה שהשו"ע מתיר לסוך להנאה גם במקום שהרגילות היא לסוך שמן לרפואה בלבד (עיין אורחות שבת (בפרק יז) שדנו בזה, והעלו שאם סך בשמן כדי שלא יתייבשו ידיו או מפני יובש קל הוי כסיכה לתענוג ומותר, ועיין בהערה הקודמת).