פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שלא ז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז | מלאכות בשינוי לצורך המילה[עריכה]
המשנה (קלג.) אומרת שאם לא שחק כמון מערב שבת ילעס בשיניו ואם לא טרף יין ושמן ייתן זה בפני עצמו וזה בפני עצמו.
הגמרא (קלד.) מקשה מדוע המשנה אסרה לערב יין ושמן, הרי רבי מאיר התיר לערב יין ושמן יחד. ומיישבת שרבי מאיר אסר אם צריך לערבב אותם יחד, אבל הוא התיר אם לא צריך לערבם.
◄ רש"י, תוספות, רשב"א ורז"ה: המשנה אסרה לשחוק כדרכו לאחר המילה, והגם שיש פיקוח נפש, צריך לשחוק בשינוי[1].
◄ רמב"ם: מדובר לפני המילה, ולכן צריך לשחוק את הכמון בשינוי[2].
☜ כך פוסקים טור ושו"ע (ע"פ המשנ"ב[3]). (כלומר מותר לעשות איסור תורה בשינוי לצורך המילה).
⤶ ואם אי אפשר לשחוק בשינוי, תדחה המילה (משנ"ב).
גם לאחר המילה צריך שינוי לכתחילה כדי לחשוש לראשונים שביארו כך את הסוגיא. (משנ"ב ודלא כב"ח, אליה רבה וגר"א. ובשער הציון השאיר זאת בצ"ע).
אסור לאדם למול תינוק ולומר שלאחר המילה יהיה פיקוח נפש, כיוון שהוא יודע שיבוא לידי כך (משנ"ב ועיין לקמן). ואם עשה איסור ומל את התינוק, ודאי שישחק משום פיקוח נפש (שער הציון).
❖ טריפת יין ושמן לצורך מילה[עריכה]
המשנה אומרת שאסור לטרוף יין ושמן אלא ייתן זה בפני עצמו וזה בפני עצמו. הגמרא (קלד.) מקשה מכך שרבי מאיר התיר לטרוף. ומיישבת שרבי מאיר התיר ללא עירוב ממשי (וזה מה שאמרה המשנה 'נותן זה בפני עצמו וזה בפני עצמו') ואילו עירבוב משמעותי נאסר.
◄ אור זרוע, מאירי, מגיד משנה ור"ן: הלכה כרבי מאיר ומותר מעט לערבב יין ושמן.
◄ רשב"א, רמב"ן, רי"ף ורמב"ם (על פי הביה"ל) ובית יוסף: הלכה כחכמים ואסור לערב כלל[4].
☜ שו"ע: לא יערב אלא ייתן זה בפני עצמו וזה בפני עצמו[5] (ואפשר להבין בדבריו כשני השיטות הנ"ל. משנ"ב).
⤶ בשינוי מותר לכו"ע (ביה"ל).
א. אסור לערב יין ושמן גם לצורך חולים, אבל בשינוי מותר לכו"ע[6] (מג"א בשם בית יוסף).
❖ למול על מנת שיחלל אחר המילה[עריכה]
◄ רמב"ן: מותר למול על מנת שיהיה אפשר לחלל שבת אחרי המילה.
◄ רשב"א, רז"ה, רמב"ם רי"ף וטור: אסור למול כשיודע שיצטרך לחלל אחר המילה בשביל המילה, אלא תדחה המילה.
☜ כך פוסק משנ"ב.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ לכאורה דברי הראשונים כאן מוכיחים כדברי הרמ"א בסימן שכח, יב שפסק שצריך לשנות כשאפשר גם בחולה שיש בו סכנה. אך ייתכן שמילה דחויה ולא הותרה.
- ↑ והתירו איסור תורה בשינוי כיוון שאיסור זה הותר לצורך המילה, שהרי גם אם שחקו מערב שבת סממנים, עדיין צריך לתת אותם על הילד. ואם כך התירו בו גם דאורייתא בשינוי (רא"מ הורביץ). (ונראה מכך שאיסור תורה בשינוי יותר קל מאיסור חכמים לשחוק סממנים שהוא שבות או גזירה).
- ↑ נלע"ד להוכיח כדברי המשנ"ב שהשו"ע דיבר לפני המילה. (א). השו"ע (והטור) משנים מלשון המשנה וכותבים 'לא ישחק אלא ילעס', מוכח שלדעתם אסור לשחוק ולא שזה רק לכתחילה (ואין זה מוכרח כיוון שאפשר שאכן אסר רק לכתחילה). (ב). הבית יוסף מבאר שחכמים אסרו לערב יין ושמן אפילו בלי עירוב 'לצורך המילה', הרי מוכח שהבין שמדובר כאן לפני המילה. (ג). פשוט יותר לומר שהשו"ע פוסק כדעת הרמב"ם. (ד). אם נאמר ששו"ע דיבר לאחר המילה, אם כך נמצא שצריך לשנות בחולה שיש בו סכנה, והרי שו"ע פסק בסימן שכח, יב שלא משנים בחולה שיש בו סכנה. (אך גם זה אפשר שאינו ראיה, שכן ייתכן ששבת דחויה אצל מילה וכו"ע יודו בזה, אך שם ביארנו שאין דין 'שינוי' תלוי בהותרה).
- ↑ כיוון שהם סוברים שזה איסור דרבנן ממש. ורבי מאיר סובר שזה איסור דרבנן בשינוי (ביה"ל).
- ↑ טעם האיסור: רמב"ן: עובדין דחול. שו"ע הרב: משום גזירת סממנים.
- ↑ לכאורה מוכח מפה שאסור לעשות איסור דרבנן לצורך חולה. וכדעה השלישית בסימן שכח, יז. וע"ש שאם אי אפשר באופן אחר התיר החיי האדם והמשנ"ב לעשות בלי שינוי.