פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שלא ט

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שלא ט

סעיף ט | רחיצת הילד[עריכה]

נחלקו התנאים (קלד:) באיזה אופן מותר לרחוץ תינוק הנימול. ת"ק סובר שרק ביום המילה מותר ורק זילוף בידו. ורבי אלעזר בן עזריה מתיר ביד ובכלי, ואף ביום השלישי, שהרי כתוב 'ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים'. הגמרא פוסקת הלכה כראב"ע בין לפני המילה ובין לאחריה ובין בחמים שהוחמו בשבת ובין חמים שהוא מערב שבת.

◄ רמב"ם ורי"ף: ראב"ע התיר גם ביום השני.

◄ רשב"א ורמב"ן: ביום השני אסור ורק בשלישי מותר (שאז יש חולשה גדולה (ר"ן)).

בית יוסף: בימינו אין סכנה אם לא ירחצו ודין רחיצת המילה כדין רחיצת גדול.

☜ כך פוסק בשו"ע^[1] (והיינו שאין בזה סכנה אלא רק צורך גדול, ולכן לפני המילה התירו בחמים שהוחמו מע"ש, ולאחר המילה אמרו להמתין עד מוצאי שבת).

רמ"א: מותר לרחוץ את הקטן לפני המילה בחמים שהוחמו אתמול. ולאחר המילה לרחצו במוצאי שבת^[2]. ואם היה היום השלישי למילתו ורואים שיש צורך בזה מכינים מים מבעוד יום ורוחצים אותו. ואם רואים שיש סכנה ודאי שמותר לחמם מים בשבילו.

⤶ בסתם לא מחזיקים את התינוק בחזקת מסוכן, אלא כמצטער. ולכן אסור לבקש מגוי לחמם בשבילו מים. ואם הרופא אמר שצריך אין להחמיר (משנ"ב).

א. לא ישרה את הסדין במים כי שרייתו זהו כיבוסו. ועל ידי גוי מותר. ויזהר שלא יסחט אותו. ואם נשפכו המים יכול לבקש מהגוי מים שחימם בשביל עצמו ולא יבקש ממנו לחמם בשבילו (משנ"ב).

ב. תינוק שהיה חולה והבריא:

◄ לתשב"ץ לא ימולו בשבת כי אולי יצטרכו לחלל בשבילו שבת.

◄ למג"א וש"ך ואליה רבה: מותר, ואין מחמיצים את המצווה.

הערות שוליים[עריכה]